גבול אתני

אולם בה בעת קבע בג"ץ את העיקרון כי חלה על ישראל חובת המידתיות, קרי תוואי הגדר

צריך להעניק ביטחון ככל האפשר לישראלים, אך לפגוע פחות ככל האפשר במרקם החיים של

הפלסטינים החיים בסמוך לה. תושבים פלסטינים זכאים לשטוח את טענותיהם בבג"ץ )עד

ספטמבר 7002 הוגשו לבג"ץ כ 841 עתירות על ידי פלסטינים ועל ידי ארגוני זכויות(, ובחלק

מפסקי הדין אכן דחה בג"ץ את התוואי שאושר בממשלה וקבע שיש לערוך שינויים בתוואי

הגדר )דוגמת הפסיקות הנוגעות לבית סוריק, אלפי מנשה עזון ונבי-אליאס, שבהן פסק בג"ץ

כי לא מתקיים יחס מידתי בין מידת הפגיעה בתושבים המקומיים לבין התועלת הביטחונית

הצומחת מהקמת גדר ההפרדה בתוואי שנקבע( )אתר משרד הביטחון(. מהחלטות בג"ץ עולה

כי בג"ץ הדגיש את הפן האתני של גדר הביטחון בהשתמשו במושגים "מידתיות" ו"מרקם

חיים".

שיקול נוסף שעמד לנגד מקבלי ההחלטות היה מדיני. מדינות המערב ובראשם ארצות הברית

לא התנגדו להקמת גדר, אך תבעו שתוקם לאורך תוואי הקו הירוק, שנחשב לקו מוסכם ומקובל

כגבול עתידי בין ישראל למדינה הפלסטינית לכשתקום, ולא תחדור לתחומי הגדה המערבית.

תוכניות דוגמת "מרחב תפר מערבי" ו"מרחב תפר מזרחי" עוררו זעם רב בעולם בטענה כי

אלה פוגעים ברציפות של שטח המדינה הפלסטינית לכשתקום וביכולת שלה להתקיים. הקשר

ההדוק של ישראל עם ממשל הנשיא ג'ורג' בוש )בשתי הקדנציות שלו, 1002-9002( והצורך

בתמיכה אמריקנית בלחימה בטרור הפלסטיני ובתמיכה מול החלטות בית הדין הביאו לביטול

החלטות ממשלה על הסטת התוואי לתוככי הגדה המערבית. לדוגמה, בוטל תוואי גדר העומק

באזור הנמצא צפונית לכביש 344, שיצר מובלעת פלסטינית של 41 כפרים, וכן בוטלה הגדר

שנועדה לעבור בין בית אריה למודיעין עילית וממזרח לנילי-נעלה ויצרה מובלעת פלסטינית

של שישה כפרים )אריאלי וספרד 8002(.

שיקולים אתניים בעת קבלת ההחלטות על תוואי גדר הביטחון

עם קבלת ההחלטה על הקמת הגדר החלו גורמי ימין לדרוש משרון לאמץ תוואי חלופי לגדר

שתוכנן על ידי אנשי מועצת יש"ע, כך שיכלול את היישוב אלפי מנשה ויקיף את כל יישובי

השומרון )רוט 5002: 841(. כתוצאה משיקולים פוליטיים של שרון ושריו ממפלגתו וממפלגות

הימין בממשלתו הוחלט עקרונית על הכללת ריכוזי יישובים יהודיים הנמצאים בשומרון בצדה

המערבי של הגדר. הגדר שבה דובר הייתה אמורה להקיף את חלקם. הכוונה הייתה להשאיר

פרצות לא מגודרות במטרה לצרף בעתיד יישובים יהודיים לתוככי ישראל מבלי לכלול ממערב

לגדר יישובים. על פי המתואר באתר מרחב התפר של משרד הביטחון, שאיפתם המוצהרת

של מתכנני התוואי הייתה לצמצם עד למינימום ההכרחי את היקף האוכלוסייה והיישובים