גבול אתני

הכפר ח'רבת ג'בארה מצדה המערבי, ואת הכפרים צור וא-ראס מצדה המזרחי. בהמשך

מקיפה הגדר את היישוב סלעית ממזרח, ולאחר מכן פונה מערבה לכיוון הקו הירוק.

במהלכה מערבה עוברת הגדר מצפון וממערב לכפר פלאמיה, שם מתחיל חלקה הדרומי.

בקטע זה, מותירה הגדר את הכפר פלאמיה מצדה המזרחי ומפרידה בינו לבין היישוב כוכב

יאיר-צור יגאל שמצדה המערבי. הגדר ממשיכה לכיוון דרום-מזרח וחוצצת בין הכפר ג'יוס

ממזרח ליישוב צופין ממערב. בחינת התוואי באזור זה מצביעה על השיקולים האתניים

בעת התווייתו: הפרדה ברורה בין סלעית לכפרים צור וראס וסיפוחה לישראל והפרדה

בין ג'יוס למרחב צופין שסופח לישראל. ההפרדה בין פלאמיה למרחב כוכב יאיר הותירה

רצועת ביטחון רחבה בין שני היישובים, משום שכאן מלבד השיקול הדמוגרפי היה עניין

בהרחקת התושבים הערבים מבתי כוכב יאיר המאוכלסת ברבים מאנשי כוחות הביטחון.

כמו כן נעשתה הפרדה מוחלטת בין קלקיליה לכל היישובים היהודיים סביבה.

בפסק דין שניתן ביוני 5002 בעקבות עתירות של תושבים פלסטינים מהאזור ושל גורמים

ישראלים בבקשה להסיט את התוואי מערבה, קבע בג"ץ כי התוואי באזור צופין נקבע

על פי שיקולים דמוגרפיים שנועדו לאפשר הרחבה עתידית של היישוב צופין בהתאם

לתוכנית מתאר 5/941 )נופי צופין(, מאחר שהוא מקיף את שטחי תוכנית זו בשלמותם

ומותיר שטח במרחק של 005 מ' בין חלקה המזרחי של התוכנית לבין גדר ההפרדה –

ולא על בסיס שיקולים ביטחוניים כפי שהצהירה המדינה בעת הקמת הגדר. בג"ץ ציין כי

התושבים הפלסטינים באזור מתפרנסים ברובם מעיבוד חקלאי של אדמות שנתפסו עתה

: תוואי גדר הביטחון באזור גוש צופין וסלעית

מפה 3