החקלאות אבן יסוד בביטחונה של ישראל

החקלאות – אבן יסוד בביטחונה של ישראל

שני דברים מדהימים: אחד, התביישתי בעצמי על הדימוי שהיה לי לקבוצה זו; שניים,

פיתחתי אליהם הערצה ללא גבולות.

כיום, אחרי חמש שנים בחקלאות אורגנית והסתופפות בקרב חקלאים רבים, אני

יכולה לומר בפה מלא: חקלאים הם מעמד-על וזן נכחד של נפילים. החקלאים שאני

מכירה, שפעם חשבתי שהם בורים, גסים ושמרנים, הם האנשים הפתוחים, הזורמים

והעדינים ביותר שפגשתי. תן להם חידוש שעשוי לעזור להם והם יבדקו אותו לעומק.

תן להם עצה ממדריך, מארגון, מקולגה, מעיתון, וגם אותה הם יבדקו ויישמו, אם

בחלקים קטנים ואם במלואם.

החקלאים מגלים גמישות אינסופית בבחירת גידולים ודרכי גידול הם לומדים כל

הזמן. הם יצירתיים באופן מדהים. הם מתמודדים עם אתגרים ללא הפסקה. הם חיים

בחוסר ודאות מוחלט, וכל הגעה למטע או לשדה טומנת בחובה אפשרות ל"שואה"

כזאת או אחרת שאתה יתמודדו מן הסתם ביעילות: חיות, מזיקים, עוברי אורח,

פיצוץ של צינור, מתקפת פרפר כזה או אחר, גשם שלא בעתו, אין גשם, חמסין, שרב,

קרה, ברד, מחירי מים משתנים, מחירי שוק משתנים, אגרות, היטלים, נהלים חדשים,

חומרי הדברה שיצאו מן התקן, חומרים שנכנסו אל התקן. אינסוף אתגרים בסביבה

משתנה חדשות לבקרים. הם חרוצים ונחושים, קמים לעמל יומם כשכולם עוד ישנים,

ובעונות הבוערות עובדים ללא לאות. עבודתם קשה מאוד על פי כל קנה מידה, ותמיד

תמיד כשהם קוטפים יבולים, יחלקו לאנשי המושב האחרים בנדיבות.

החקלאים הם מעמד-על. הם עוסקים באמת, במוחשי, בחיים עצמם, במהות. הם

מייצרים מזון יש מאין. נוכל לחיות ללא פרסום, עיתונות, עריכת דין, הייטק או ראיית

חשבון; לא נוכל לחיות ללא מזון.

אני מעריצה אותם וחושבת, כמוך, שהמדינה צריכה להעלות אותם על נס, ובוודאי

לתמוך בהם לכל אורך הדרך. אני מעריצה חקלאים, והמצחיק ביותר הוא שהם לא

מבינים בכלל למה, הם צנועים ומעריכים את כולם חוץ מאשר את עצמם, ומקווים

בלבם שבניהם לא יצטרכו להיות חקלאים.

חקלאי ישראל – יהי חלקי עמכם

ארנון – יישר כוח

בברכה