60 / 81
58
בה ניצחה האחרונה. וכך, ככל שיחסי הודו וסין המשיכו להיות מתוחים, הודו מצאה
את עצמה מתקרבת לברית המועצות, שבשלב זה הקרע בינה ובין סין היה חד-משמעי.
מן העבר השני נמצאה פקיסטן, אשר נתמכה על ידי ארצות הברית והייתה קשורה
אליה בשורה של בריתות הגנה. גם בין פקיסטן והודו היו תקריות גבול רבות, אשר
הובילו לשתי מלחמות בין שתי המדינות. הראשונה הייתה ב-5691 והשנייה ב‑1791.
סלעי המחלוקת בין שתי המדינות היו חבלי קשמיר ובנגלדש. לפיכך, העובדה שהודו
ראתה את עצמה כמדינה מבודדת, הביאה אותה ליצירת קשרים צבאיים וכלכליים עם
ברית המועצות. למרות זאת, עדיין ניסתה הודו לשמור על צביונה הניטרלי, ובמקביל
להתקרבותה לברית המועצות נעשו ניסיונות לשיפור יחסיה עם ארצות הברית.
אך נקודת החיכוך העיקרית בתקופה השנייה הייתה מעורבות המעצמות בוייטנאם.
מלחמת וייטנאם נוהלה באופן ישיר על ידי ארצות הברית, כשסין וברית המועצות
תומכות בגלוי, כלכלית וצבאית, בצפון וייטנאם. ארצות הברית חששה להסלים את
המלחמה כיוון שזיכרון התערבותה של סין, במהלך מלחמת קוריאה, היה עדיין טרי
(סטסינג'ר 3791: 18-28). שינוי הסטאטוסקוו התאפשר רק בתקופת הכהונה הראשונה
של הנשיא ניקסון (8691-2791). היועץ לביטחון לאומי של ניקסון, הנרי קיסינג'ר, זיהה
את הנתק והיריבות בין סין וברית המועצות וניהל מדיניות של 'הפרד ומשול', וכך
Ray
תפיסתו הגאופוליטית של קיסינג'ר יצרה, למעשה, עולם תלת-קוטבי (-06 :5991
.)61
ממשל ניקסון הבטיח לסין הכרה פוליטית אמריקנית והפסקת הגדרתה כאויבת של
ארצות הברית. מצד שני, הובטח לברית המועצות סיוע כלכלי תוך איתות כי ארצות
הברית מוכנה לשקול ברצינות את הגבלת החימוש הגרעיני. מטרתה של מדיניות זו
הייתה להפסיק את תמיכתן של המעצמות הקומוניסטיות בצפון וייטנאם, ואף ללחוץ
Combs
על האנוי לפתוח במשא ומתן עם ארצות הברית לקראת סיום המלחמה (:6891
714-614). מדיניות גאופוליטית זו איפשרה לממשל ניקסון להסלים את המלחמה
בוייטנאם, ובתחילת 3791 אף לכפות על צפון וייטנאם הסכם שלום, בתנאים אותם
קבעה ארצות הברית.
לסיכום התקופה השנייה של המלחמה הקרה ניתן לומר כי ברית המועצות עשתה
מאמצים כבירים לחדור לאזורים שהיו בשליטה מסורתית של העולם הימי. במיוחד יש
לציין את חדירת הקומוניזם לחצי הכדור המערבי, אזור גאופוליטי בו ארצות הברית
ראתה את עצמה כמעצמה הגמונית, במשך למעלה ממאה שנה. אולם הקומוניזם לא