61
את המדיניות הניאו-בדלנית, שארצות הברית גזרה על עצמה לאחר מלחמת וייטנאם
). כמו כן, אין ספק כי פרסומה של הדוקטרינה ביטלה את רוח
Sick
1999: 280-281(
'הדטאנט' שאפיינה את שנות ה-07. החשש האמריקני היה כי ברית המועצות תנצל
את אי-היציבות באיראן ותפלוש גם למדינה זו, ובכך תאיים על ייצוא הנפט מהמפרץ
הפרסי למערב אירופה ויפן. יש להוסיף לכך את פריצתה של מלחמת איראן-עיראק
(ספטמבר 0891), שערערה עוד יותר את היציבות במפרץ הפרסי. דוקטרינת קרטר
מציינת את תחילת הנוכחות האמריקנית הצבאית הקבועה במפרץ הפרסי, שהלכה
,)
Central Command – CENTCOM
והתעצמה עם הקמתו של 'פיקוד המרכז' (
.)
Dobson and Marsh
במהלך 3891 (101 :1002
ה במחקר המלחמה הקרה
ָ
בתקופת כהונתו של הנשיא רייגן (1891‑9891), המכונ
השנייה, יצאה ארצות הברית באופן סופי מהמדיניות הניאו-בדלנות, שכפתה על עצמה
לאחר וייטנאם. ארצות הברית החלה בניהול מדיניות אגרסיבית נגד הקומוניזם,
במיוחד באמריקה הלטינית ובאפגניסטן. במסגרת מדיניות זו תמכה ארצות הברית,
צבאית וכלכלית, בארגוני גרילה או בממשלות שהצהירו כי הן אנטי-קומוניסטיות,
במקרים רבים, כגון בניקרגואה, התעלמה המערכת
42
או שנלחמו בפועל בקומוניזם.
האמריקנית מהפרת זכויות אדם, שביצעו אלה שנתמכו על ידה. הקו המדיני
האמריקני הנוקשה התבטא גם באופן צבאי מעשי. באוקטובר 3891 ארצות הברית
פלשה לאי גרנדה והפילה את השלטון הפרו-קומוניסטי, שנתמך על ידי קובה. בכך
אותתה ארצות הברית כי היא לא תסבול כל חדירה או השפעה קומוניסטית נוספת
). קרוזייר טוען טענה קיצונית הרבה יותר.
Bell
באמריקה הלטינית (484-184 :1002
לדעתו, הפלישה האמריקנית והפלת השלטון הקומוניסטי באי סימלה את התבוסה
), כיוון שהראתה את
Crozier
האסטרטגית הראשונה של ברית המועצות (173 :9991
חוסר יכולתה של ברית המועצות להגן על משטרים קומוניסטיים שאינם נמצאים
בתחום ההשפעה הישיר של צבאה היבשתי.
להדיפתה הסופית של ברית המועצות מאמריקה הלטינית ונסיגתה ההדרגתית
ממאחזיה הגאופוליטיים שהשיגה באפריקה ובמזרח התיכון התלוותה גם היחלשות
שליטתה על גרורותיה המזרח אירופאיות. תהליך הדרגתי זה החל בפולין כבר בראשית
שנות ה-08, ועד 9891 התגבר כוחן של התנועות הדמוקרטיות ובסיומו של העשור קרסו
24 מדיניותה האגרסיבית של ארצות הברית כלפי אמריקה הלטינית נבעה מדוקטרינת רייגן שפורסמה בינואר
.
Combs
1891. ראו: 874-574 :6891