Background Image
Next Page  55 / 81 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 55 / 81 Previous Page
Page Background

53

: פריצת הבלימה (7591-9791)

II

שלב

המאפיין העיקרי של התקופה השנייה היה שורה ארוכה של ניסיונות, חלקם מוצלחים,

של ברית המועצות לחדור לאזורים שהיו בהשפעת האזור הימי בכלל, ותחת הגמוניה

אמריקנית בפרט. לניסיונות החדירה של ברית המועצות לאזורים חדשים התלווה

,)

Ranft and Till

1984: 48-49:

Sullivan

גידול משמעותי בכוחה הימי (21-11 :8791

במטרה לשמור על המאחזים שהושגו ולהגן עליהם מפני עוצמתו של הצי האמריקני.

שלושה גורמים חברו יחדיו ואפשרו לברית המועצות לפרוץ את טבעת הבלימה. הגורם

הראשון היה ריק פוליטי שנוצר עם סיומו של העידן הקולוניאלי ועזיבת מדינות

אירופה את מושבותיהן בדרום מזרח אסיה ובאפריקה שמתחת לסהרה. הגורם

השני, שלמעשה נגזר מהראשון, היה הכרזתה של ברית המועצות כי תתמוך בתנועות

מהפכניות שנלחמו נגד שרידי האימפריאליזם המערבי. כמו כן, ממשלות מהפכניות

רבות, לא בהכרח קומוניסטיות או סוציאליסטיות, חיפשו את הכרתה של ברית

המועצות בניסיון לקבל הכרה פוליטית, תמיכה כלכלית וסיוע צבאי. תופעה זו אפיינה

בעיקר את מדינות ערב. הגורם השלישי היה ההידרדרות ביחסי ברית המועצות-סין

סין וברית

38

והתפתחותו של מאבק אידאולוגי בין שתי המעצמות הקומוניסטיות.

המועצות החלו להתחרות ביניהן על שטחי השפעה, במיוחד בעולם השלישי (כעת

בהגדרתו הכלכלית). תחרות זו הייתה אופיינית למזרח אסיה, אך מאבק סיני-רוסי

.)

Keylor

היה גם באפריקה ובאמריקה הלטינית (412-312 :3002

המזרח התיכון היה האזור הראשון בו ניסתה ברית המועצות לפרוץ את טבעת

הבלימה של ארצות הברית. מבחינה גאואסטרטגית נוכחות צבאית בסוריה ובמצרים

איפשרה לברית המועצות הקרנת עוצמה ימית במזרח הים התיכון, ובכך להשיג את

אחד היעדים העיקריים המסורתיים של רוסיה – גישה לנמלי מים חמים. מגמה

גאופוליטית זו שילבה את המזרח התיכון, באופן מובהק, במלחמה הקרה ובמאבק

.)

Smith

הבין-מעצמתי (46 :8991

החדירה הסובייטית למזרח התיכון החלה כבר בשלהי השלב הראשון, עם חתימת

עסקת הנשק הצ'כית עם מצרים (5591). הסיוע הצבאי הסובייטי למצרים נמשך עד

סמוך למלחמת יום הכיפורים, ולאחריה עברה מצרים למחנה המערב. בהדרגה התרחב

הסיוע הצבאי למדינות רדיקליות נוספות במזרח התיכון, כדוגמת סוריה, עיראק ולוב

.

Dunbabin

1994: 432-434;

Bartlett

83 לסקירה על התפתחותו של העימות הסיני-רוסי ראו: 923-223 :4991