43 / 81
41
והנגזרת הגאופוליטית שלה. באופן גס ניתן לחלק את מדיניות החוץ האמריקנית
לשלוש תקופות עיקריות:
1. בדלנות מעשית (0081-5981)
2. בדלנות תיאורטית (5981-1491)
3. מעורבות מעשית (1491 ואילך)
לפיכך, במקרה של ארצות הברית ניתן לדבר על תהליך של שינוי הדרגתי בתפיסתה של
ארצות הברית את מקומה במערכת הבין-לאומית, שכתוצאה ממנו התרחשו שינויים
עקרוניים בתפיסת הגאופוליטיקה ובחשיבה המדינית האמריקנית. כמו כן, שלוש
תקופות אלו מציינות את עלייתה של ארצות הברית מאוסף של מושבות בריטיות
בחופו המערבי של האוקיינוס האטלנטי לדרגה של מעצמת-על פוליטית, כלכלית
וצבאית.
ארצות הברית נהנתה ממספר גורמי יסוד גאופוליטיים, שהייתה להם השפעה מכריעה
על התפתחות מעמדה הבין-לאומי. בניגוד למדינות אירופה, לארצות הברית הייתה
המרחק הרב
27
גישה למשאבים טבעיים רבים, שטח יבשתי עצום וגבולות בטוחים.
בין ארצות הברית ואירופה איפשר לארצות הברית להישאר מדינה ניטרלית במהלך
רוב המאה ה-91, וארצות הברית לא השתתפה באופן ישיר בעימותים הצבאיים
שהתרחשו באירופה, כגון מלחמות נפוליון. כמו כן, ארצות הברית לא נקטה עמדה
בסוגיית 'השאלה המזרחית', שעסקה בחולשתה של האימפריה העות'מאנית. ארצות
הברית גם לא השתתפה במרוץ האימפריאליסטי האירופאי ביבשת אפריקה, מרוץ
שהביא את מדינות אירופה לסיפה של מלחמה ביניהן. עובדת היותה ניטרלית איפשרה
לארצות הברית להשקיע משאבים מצומצמים בצבאה היבשתי ורוב ההשקעות
28
הכלכליות הופנו לפיתוח תשתיות אזרחיות והרחבת בסיסה התעשייתי.
לאחר המהפכה האמריקנית וחתימת חוזה פריז (3871), כוונה מדיניות החוץ
האמריקנית לצמצום הנוכחות האירופאית בצפון אמריקה. מטרת המדיניות בתקופה
72 ממזרח וממערב תחמו את ארצות הברית שני אוקיינוסים רחבי ידיים. קנדה, מצפון, לא היוותה איום
לאחר חתימת הסכם השלום עם בריטניה (5181). מקסיקו, בדרום, מעולם לא היוותה איום אסטרטגי.
מערך גבולות זה יצר בארצות הברית את התחושה שהיא למעשה מדינת אי. על השפעתה של תפיסת
.
Alexander
ארצות הברית כמדינת אי על מדיניות החוץ האמריקנית ראו: 6-1 :5002
82 יש לציין כי פיתוח מסילות הברזל במערב אירופה נבע גם מצורך צבאי, ואילו בארצות הברית היה זה צורך
אזרחי גרידא.