Table of Contents Table of Contents
Next Page  35 / 48 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 35 / 48 Previous Page
Page Background

33

נספחים

: איך "משכללים" תחזית דמוגרפית: שיעור קצר למתעניינים בנושא

1

נספח

.228-225 ,31 ,

כיוונים חדשים

נספח זה מבוסס על מאמרי: איך "משכללים" תחזית דמוגרפית.

.233-228 ,30 ,

כיוונים חדשים

שנכתב כתגובה על רשימתו של אלי מייזליש: היכן הם יגורו.

מדוע אנו עוסקים כל כך הרבה בשאלות דמוגרפיות? מכיוון שהדמוגרפיה היא המצפן שעל פיו אנו

מתכננים ערים, מים, כבישים, נמלים, צבא, וגם בודקים מה קורה אצל האויב, או להבדיל אצל הידיד

(למשל גודל האוכלוסייה קובע את גודל השוק; גודל האוכלוסייה בעזה קובע את אופי הכניסה לשם

במקרה הצורך).

כיצד עורכים תחזיות? שואלים כמה היינו אתמול, כמה אנו היום, ומחשבים לעוד עשור, או שניים,

על פי מגמות שאנו מכירים או משערים. בין היתר, מתחשבים בפריון האישה בעבר, היום, ומנסים

להעריך מה יהיה מחר ומחרתיים, על פי קבוצות גיל, עדות, דתות שונות ועוד – מגיעים להערכה

כזו או אחרת, וגם שוגים.

יש להיזהר מתחזיות, שכן אנו עוסקים בעתידנות.

כן, שוגים, וכך כתבתי בכל מונוגרפיה שלי בנושא:

לשני עשורים קדימה, הייתי נופל בפח – את

1930-

אילו נתתי תחזית על עתיד העם היהודי ב

לגבי הדמוגרפיה העתידית של ישראל שוב

1950-

השואה לא הייתי צופה. אילו נתתי תחזית ב

, וטעיתי,

1990-

ל

1970-

הייתי טועה, כי את מלחמת ששת הימים לא הייתי צופה. נתתי תחזית ב

כי את העלייה הרוסית לא צפיתי...

לכן, חשוב לזכור כי האמרה (המתורגמת מיידיש, בה זה נשמע יותר טוב) "האדם מתכנן – ואלוהים

במרומים צוחק" מופיעה בכל עבודותיי! האם משום כך אסור לנו לתכנן את עתידנו? האם להשאיר

הכול בידי המקרה? לא! לכן אנו משתדלים לדייק, ללמוד משגיאות שנעשו, ואכן, התחזיות

משתכללות כל העת, וזה מה שעושים בכל חיזוי באשר הוא.

האם מותר לנו לכלול בתחזית תופעות כמו עלייה, רעידת אדמה, מגפה, אולי פצצה גרעינית או

ביולוגית, או שינוי אקלימי? הרי ברור שכל האסונות האלה, או חלקם, אכן יתרחשו בעתיד, הכול

יכול להיות. מכיוון שאין בידינו כלים לחזות אירועים כאלה, גם אם ברור שהם יתרחשו, אין הם

מובאים בחשבון.

לעניין כה חשוב זה לכל אומה נכנסים בישראל כאלה שמערבבים פוליטיקה וגחמות ולצערי אף

זוכים בקהל של מאמינים שוטים. האיש שלו השיבותי אינו חושש מרוב ערבי בארץ-ישראל כולה,

שכן "תעבורנה עוד שנים רבות עד שהילדים הרבים במגזר הערבי יצביעו לכנסת..." כך הוא מדמיין