Table of Contents Table of Contents
Next Page  32 / 48 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 32 / 48 Previous Page
Page Background

30

מינו את אודי פרוור, החליפו אותו בבני בגין, עד מהרה החליפו אותו בדורון אלמוג, אחר כך ביאיר

שמיר ואותו באחר, והזמן חולף והטרגדיה לא נפתרה והופכת לאיום אסטרטגי על מדינה שלמה.

מכלל שטח המדינה,

10%-

מכלל אוכלוסיית ישראל אך יושבת על כ

2%-

אוכלוסיית הבדווים מונה כ

נכון ליום כתיבת המסמך.

שבו על מלחמת ששת הימים, על מבצע אנטבה, קארין איי (האונייה

ִ

זק" אנו גיבורים, ח

ָּ

ב"מבצעי ב

בעולי אתיופיה, זה כבר

לטפל

), חומת מגן, העלאת יהדות אתיופיה. אבל כשצריך גם

Karine A

ממש לא מבצע בזק. ולכן ישראל נראית כטלאי על טלאי, כאוסף פתרונות של "זבנג וגמרנו", עד

שמתברר מה שידוע מזמן, שהחיפזון מן השטן. כך אי-אפשר להמשיך! האתגרים רבים מדי, מורכבים

תקת, ואין לי ארץ אחרת!

ַ

מדי, מהירים מדי. ה"אין משילות" מש

.

בואו נודה, דמוקרטיה אנרכית איננה יכולה לתת מענה לצרכיה האמיתיים של ישראל

ואסיים בסיפור מיוחד. לפני עשור ומחצה ישבתי עם ראש הממשלה הנוכחי בנימין נתניהו בחדרו,

ועסקנו שנינו בלבד בסוגיות הנ"ל. לפתע הוא קם, ניגש ללוח שבחדרו ואמר: "אני מקבל את כל

האתגרים שהנחת על השולחן, אני רושם אותם בטור בצד ימין של הלוח". מימין לשמאל, בחלקו

העליון של הלוח, הוא רשם את המפלגות שהיו קיימות אז, בנה מטריצה והתחיל לחשב עם אילו

מהן ניתן לפתור כל בעיה שרשמנו. כעבור כמה דקות סיכם: "אני חושש שאני יכול לטפל אולי בשני

אתגרים בלבד". שאלתי, ומה עם בעיה א' שנראית לי קריטית. הוא צחק ואמר – "בחייך, היא אולי

...". זה היה רגע של אמת, של בחינה עניינית של המציאות הבלתי נסבלת שבה אנו

19-

במקום ה

חיים.

בדמוקרטיה האנרכית שבה אנו חיים אין סיכוי לדעתי לפריצת דרך אמיתית באתגרים המצפים לנו

שפורטו כאן (זו מסקנה שלי ולא של נתניהו). לכן אין פלא שאני חושש מהמשך הסיפוח הזוחל,

מהתרחבות הקפיטליזם החזירי, מאי פיזור האוכלוסייה ומאי-עשייה במגזר הערבי.

!

לא נותר לי אלא לצטט את קהלת (א ט): "מה שהיה הוא שיהיה"

ובינתיים, הציונים החילונים מזדקנים ונעלמים מן השטח, ובמקומם קם דור חדש המאמין שב"עזרת

, בימי בר כוכבא, ובמצבים קשים רבים של עמנו רווי הסבל.

1939-

השם" הכול ייפתר, כמו שקרה ב

הערת סיכום

לא עמדה מדינת ישראל מול אוסף כה גדול של איומים אסטרטגיים

1949-1947

מאז מלחמת השחרור

! חזית הפנים בוערת, חזית החוץ עוברת שינויים כבירים, והמנהיגות עוסקת רק

2015

כמו בשנת

בשולי, במותג, במליצות, בהסטת תשומת הלב מן העיקר לטפל.