19
שם. "מטרופולין תל אביב יהיה למעשה פקק
ארצי שיקשה מאוד על החדירה לתוכו" (משרד
התחבורה 9991: 05) (איור 4).
הכבישים הראשיים במרחב חיפה, כמו גם כביש
56 החוצה את ואדי ערה, יסבלו מאותה צפיפות
ואותה רמת עבירות נמוכה, ובשלב הבא יקרה
הדבר גם בכביש 04 בדרום, הנמצא בלב ליבה
Bystrov and
של ההתיישבות הבדואית בנגב (
.)
Soffer
2012
כביש 6 משמש כבר בעת הזו, בשנת 3102, עמוד השדרה כמעט היחיד של מערכת התחבורה
הבינעירונית במדינת ישראל. תוכנית האב הארצית מתייחסת לאפשרות ההקמה של כביש אורך
נוסף והוא כביש 8, שאם יתוכנן ויוקם הוא צפוי להיות מזרחית לקו הירוק - להתחיל בשער הגיא,
לחצות את כביש 344 ולהתחבר לכביש 6 באזור טול-כרם. אולם המציאות והתנאים הפוליטיים
והבינלאומיים הנוכחיים מקשים על יישומה של אופציה זו.
בנוסף לכבישים שהוצגו קיים עוד כביש לאורך כל בקעת הירדן הוא כביש אורך, המאפשר תנועה
רציפה, אם כי לא מהירה בשל איכותו, לאורך מדינת ישראל. כמו כן הכביש מרוחק מאוד ממרכז
הארץ ואף מאוים בשל צמידותו ליהודה ושומרון ולגבול הירדני (איור 5).
ניתן לסכם ולהדגיש, כי גידול האוכלוסייה במדינת ישראל בכלל, לצד מאפייני הפיזור הלא אחידים
בפרט, מייצרים מציאות מורכבת ביותר בתחום התעבורה.
מקבצי האוכלוסייה, בדגש על מרחב תל אביב, במרחב חיפה ופריסת היישובים של בני המיעוטים,
מקטין באופן משמעותי את צירי האורך הבינעירוניים עד לציר מרכזי אחד בלבד, קרי כביש 6.
המבנה הטופוגרפי והמותניים הצרות במרחב השרון אינם מאפשרים הקמת כביש אורך נוסף (מעל
פני הקרקע) לאורכה של רוב מדינת ישראל (איור 6). האפשרות הקיימת להקים את כביש מספר 8
מחייבת בנייה מעברו המזרחי של הקו הירוק ורק באזור מוגבל, ולכן פחות רלוונטי בעת הזו.
ריכוז הסד"כ בעידן הטילים והרקטות
ההתפתחות העתידית של המלחמה הבאה היא איום ממשי לא רק על העורף, קרי על התושבים
של מדינת ישראל, אלא גם על התשתיות הלאומיות של המדינה ועל היכולת של צה"ל לרכז מאמץ,
לקיים מערכה או להעתיק סד"כ לכל אחת מגזרות הלחימה.
: גודש התנועה באזור גוש דן הולך ומתעצם
איור 4
מדי שנה