החברה החרדית בישראל

עם קום המדינה נחקקה שורה של חוקים שתכליתם לעגן במרחב הציבורי את מעמדה של השבת

כיום מנוחה. כזה הוא למשל, חוק שעות עבודה ומנוחה התשי"א-1591, האוסר על העסקת עובדים

יהודים בחגים ובשבתות. חוק אחר קובע כי חגי ישראל ויום השבת הם ימי המנוחה הרשמיים

בישראל. ברם, חוקים אלה, ואף הסדר הסטטוס קוו בנושא השבת, לא התקבלו בברכה על ידי רבים

בציבור החילוני, שחשו כי נכפה עליהם לשבות בשבת ובחגים מכל פעולה המוגדרת בעיניהם כהנאה

(ביקור במרכזי תרבות, נסיעות בתחבורה ציבורית, צפייה בקולנוע, עריכת קניות וכיו"ב) (דון-יחיא

.)1997

ברוב יישובי ישראל נאכפה שמירת השבת, והציבור ברובו, וגם מי שהתנגדו לכך, הגיב באדישות-

מה. שינויים בפועל בהסדרי הסטטוס קוו בנושא השבת התרחשו בעקבות כמה אירועים בולטים

שחלו בישראל, ובהם: הגעת מאות אלפי עולים חילונים מבריה"מ לשעבר; המעבר מכלכלה מעורבת

לכלכלת שוק ופתיחת השוק הישראלי לשוקי חוץ; התגברות היחס העוין לכפייה הדתית וטיפוחו

על ידי פוליטיקאים ואנשי תקשורת; התפתחות תרבות הפנאי ואימוץ הרגלי הבילוי האמריקניים;

השתכללות אמצעי התקשורת והתחבורה שהקלו והוזילו משמעותית את אפשרויות הצריכה

והתנועה במרחב ועוד (קורינאלדי 3002).

למרות אכיפת החוק צצו מקומות בילוי, קווי אוטובוסים של חברות ציבוריות התחילו לנסוע לפני

צאת השבת, ונפתחו מרכזי קניות שהבטיחו חוויית קניות שבעה ימים בשבוע. כל עוד החרדים

לא הגיבו ולא התלוננו על חילול שבת, נמנעה המדינה מהתערבות ומהטלת קנסות ונקיטת צעדים

חמורים יותר. משעה שהתופעה התרחבה גם לערי הפריפריה ואף הגיעה לירושלים ולערים שיש

בהן קהילות חרדיות גדולות ומאורגנות, יצאו החרדים למאבק למען שמירת השבת במרחב הציבורי

ולמען הגנה על צביונה הדתי של השבת בישראל כולה. עם זאת, פרט לתחומי התחבורה, החינוך

ומוסדות המדינה, חוקים והסדרים אחרים בעניין השבת הוטו לכיוון החילוני (כהן וזיסר 3002; ליס

3002; נויגרשל 3002).

בשני העשורים האחרונים מתרכזים חלק ממאמצי ההנהגה החרדית בשימור ובמידה מסוימת אף

בשיקום צביונה של השבת ביישובי ישראל בעיקר בפעילות פרלמנטרית ובהוצאת הציבור החרדי

להפגנות ולהבעת מחאות נגד חילול השבת בפרהסיה. מפלגות דתיות הגישו לכנסת הצעות לשינוי

הסטטוס קוו, כך שתיאסר כל פעילות מסחר, עבודה והפעלת תחבורה ציבורית בשבת, ולעומת זאת

תותר פתיחת מתחמי בילוי ומרכזי תרבות (תאטרונים ובתי קולנוע). מפלגת יהדות התורה, בשונה

מש"ס, סיכלה עד כה כמעט כל הצעה והסדר שהיו בהם היתר (ולו חלקי) לחילול שבת במרחב

הציבורי. יהדות התורה היא זו שציבור בוחריה יוצא להפגנות המחאה האלימות בנושא זה. החרדים

האחרים נמנעו ונמנעים לרוב מהתערבות אקטיבית בנעשה במהלך השבת בערים החילוניות, אולם