החברה החרדית בישראל

פרק ה' – מוקדי חיכוך בין החברה החרדית למדינה

מן המתואר עד כה ברור שהחברה החרדית בישראל מייחסת חשיבות רבה לעשייה הפוליטית

ולהתארגנות במפלגות פוליטיות. הדבר נובע גם מרצון לקדם אינטרסים של החסידויות והזרמים

השונים, אך המניע העיקרי להתארגנותם כמפלגות קשור בהימצאותם במרחב חילוני גדול וממוסד,

המקיף אותם מכל עבר, המקיים אין-ספור יחסי גומלין עמם (בין שהם מעוניינים בכך ובין שלא)

והמאיים על אורח החיים שלהם ועל לכידותם החברתית. לכך יש להוסיף את העובדה כי החרדים

הם מיעוט מספרי, פוליטי וחברתי במרחב הישראלי החילוני, ועל כן הם חוששים מהיטמעות בו

ומפגיעה בצביונם הייחודי, ובמילים אחרות, מכל התערבות של המדינה בנושאי דת.

היחסים המורכבים בין ישראל החילונית הציונית לזרמים החרדיים מעולם לא התנהלו על מי

מנוחות. במידה רבה הם מתאפיינים בנתק, בחרמות הדדיות, בהאשמות, בהיאטמות הדדית בפני

כל רעיון והשקפה של מי משני הצדדים. יותר מכול התאפיינו יחסים אלה בהימנעות מהכרת הצד

השני, בהתבדלות הדדית, בהעדפת המרוחק על הקרוב ובהתבצרות סביב תפיסות עולמו ואורחות

Rothenberg et al. 2010

חייו של כל צד, בלא כל ניסיון להבין, להכיר ולהתאחד עם הצד האחר (

אמנם, הקשר הייחודי בין ישראל החילונית והציונות לחרדים ידע גם שנות זוהר, אולם דומה

כי בשנים האחרונות, יותר מאשר בכל תקופה אחרת, אלה ואלה נאלצים "להסתדר" יחד, ללבן

מחלוקות שהתגלעו ביניהם ולשמור על יחסים המושתתים על הבנה, הדדיות והרמוניה. הדבר אינו

תולדה של התחממות היחסים או של ויתור על עקרונות היסוד של מי משני הצדדים; נהפוך הוא,

כורח המציאות והתנאים החברתיים, הדמוגרפים והפוליטיים בני-זמננו הם שהכתיבו וכיוונו מחדש

את מערכת היחסים הזאת. משעה שהבינו החרדים כי החילוניות והציונות אינן תופעות בנות-חלוף,

ומשעה שהנהגת המדינה הבינה כי קומץ החרדים שחיו בישראל בשנת 8491 אינם צפויים להיעלם

אלא להמשיך ולגדול – נפתחה הדרך להידברות ולניסיונות גישור על הפערים הקיימים, מתוך כוונה

Rothenberg

לאפשר לכל צד להשפיע על דמותה של ישראל ולעצבה (דון-יחיא 7991; כהן 0002;

et al.

2010

החרדים והמדינה: המאבק על דמותה של מדינת ישראל

גורם נוסף שאילץ את שני הצדדים להתדיין ולהגיע לפשרות קשור בנזילות ובגמישות הטכנולוגית,

התרבותית והחברתית האופיינית לעידן הנוכחי. כך למשל התעצמות הנגישות והזמינות של

התחבורה, התקשורת והמידע הביאו להיווצרות תהליך – שהתחיל לפני כשלושה עשורים – שבו

המרחב החרדי זולג בהדרגה למרחב הכללי, מתערבב בו, משפיע עליו ומעצב אותו, ואף להפך –

רעיונות לאומיים, ליברליים ומודרניים מחלחלים אל השכונות החרדיות, אל הערים ולתא המשפחתי