החברה החרדית בישראל

החרדי ומשפיעים עליהם. בשני המקרים, זליגת ההשפעות התרבותיות והחברתיות וחדירתן למרחב

ה"אחר" מובילות לצמצום הפערים הקיימים, ואם לא יופרע התהליך, הן עשויות להוביל להאחדה

תרבותית וחברתית ברמה מסוימת. האחדה עתידית זו, שבהתממשותה ייקבע למעשה איך ייראו

החיים בישראל ומה יהיה צביונם (זיכרמן וכהנר 2102; כהן 0002; כהנר 9002; קפלן 7002).

תהליך ההאחדה, גם אם לא יושלם במלואו, הוא ככל הנראה בלתי נמנע. ההבנה כי מהפכת הידע,

התקשורת והטכנולוגיה, היוצרת תרבויות ותפיסות עולם (האיחוד האירופי, "הכפר הגלובלי",

האינטרנט וכיו"ב) עשויה להאיץ את תהליכי ההאחדה בישראל, הובילה הן את ההנהגה החילונית של

ישראל והן את החרדים לשנות אסטרטגיה. אמנם יש זרמים חרדיים שעדיין דבקים בגישה הגורסת

שהסתגרות והתבדלות מוחלטת יחסכו מהם את הצורך בוויתורים ובהקרבה למען האחדה וימנעו

את התממשותה, אולם, רוב הזרמים בחברה החרדית, המבינים ברמה זו או אחרת את מחויבותו

של תהליך ההאחדה, פועלים באופן נמרץ להשליט ולהשריש את תפיסותיהם ואורחותיהם במרחב

הישראלי המתגבש. פעולותיהם, הבאות לידי ביטוי בפעילות פוליטית ומשפטית, בחדירה למרחב

הכללי, בפעולות להחזרה בתשובה, בהתערות בחיי החברה הכללית, בגיוס קבוצות חלשות (עיירות

פיתוח) ובפעילויות יזומות נוספות, נתקלות פעמים רבות בחומת המגן שהציבו ההנהגה החילונית

בישראל ובוחריה למען שמירה על האינטרסים החילוניים ועיצובו של צביון המדינה על פי דפוסי

חשיבה מודרניים, נאורים וחילוניים (דון-יחיא 7991; נויברגר 4991).

על פי ביסטרוב וסופר (2102), המגמות הדמוגרפיות המסתמנות בשנים האחרונות, ולפיהן בשנת

בכל

0302 צפויה החברה החרדית להוות כ-%02 מכלל היהודים בישראל, מחזקות את משקלה

הקשור לקביעת צביונה של המדינה. שיעורי הפריון הגבוהים במגזר החרדי, גלי החזרה בתשובה

בשילוב של אהדה וסימפטיה שקנו להן המפלגות החרדיות בקרב מגזרים שאינם חרדים במובהק,

עשויים לסייע לחברה החרדית להטות את תהליך ההאחדה החברתי-תרבותי, הלא הוא צביון

המדינה, לכיוון שמרני ודתי יותר. ניתן אפוא לומר, כי ככל שיוסיף מספר החרדים בישראל לגדול, כך

יגבר רצונם להחיל יותר ויותר סממנים חרדיים במרחב הישראלי, ותתחזק דרישתם לשלב במסגרת

הישראלית המאוחדת העתידית חוקי הלכה, קודים התנהגותיים "צנועים", הפרדה מגדרית, הגדרה

מצומצמת ומגבילה למושג "מיהו יהודי" ועוד. החברה החרדית איננה יכולה להשליט טון דומיננטי

אחד במרחב, אלא מנסה במסגרת כוחותיה הדמוגרפיים המוגבלים, ביחד עם קבוצות המגלות

אהדה לדת והמאופיינות בקו שמרני, ליצור חזית אחידה נגד הכוחות החילוניים והליברליים במטרה

להשפיע במידה שתאפשר ייצוג הולם בתהליך ההאחדה לכוחם ההולך וגדל, למעמדם המתחזק

ולשאיפותיהם הרוחניות והחברתיות (ליאון 3002; נויגרשל 3002; רביצקי 4002; ביסטרוב וסופר

Bystrov and Soffer

2012 ;2010