החברה החרדית בישראל

המאפיין המאחד את רוב החסידויות בנות-זמננו הוא התארגנותן כקהילה דתית סביב המנהיג –

האדמו"ר, אך המפלג רב על המאחד: חלק מהחסידויות אינן מקיימות קשרים אלו עם אלו, בשל

Rothenberg et al.

פערים אידאולוגיים וחברתיים שנוצרו ביניהן ברבות השנים (0102

החצר החסידית היא חברה בתוך חברה, המספקת לחברים בה את רוב צורכי החיים. אחרי השואה,

כשהגיעו לארץ שרידי החסידויות הגדולות מאירופה, התקבצו יוצאי אזור מסוים סביב רב, ישיבה או

בית כנסת והקימו קהילה חסידית. מה שהיה חשוב להם הוא ההתקבצות החברתית עצמה, לא פחות

מהאידאולוגיה המקורית של אותו בית חסידי. בהשפעת הישיבות הליטאיות ובעקבות החבירה

הפוליטית-התיישבותית לציבור הליטאי החרדי, אימצו החסידויות בישראל את ערך הלמדנות והקנו

לו חשיבות רבה באורח חייהם היום-יומי, אם כי פחות מובהקת ודומיננטית מזו שמייחסים לו

). הקריה החסידית היא אולי החלק הבולט ביותר בקשירת

Heilman

הליטאים (גרליק 2002; 2991

החסיד לחסידות. כל חסידות מקימה לעצמה מוסדות חינוך משלה, בתי כנסת, בתי דין, חנויות

מזון (צרכניות), ארגוני מרפא, אולמות שמחה, בתי אבות ולעתים גם מוסדות חברתיים, כגון קרנות

). הזרם החסידי נחשב לאדוק מאוד, והדבר

Heilman

צדקה וגמילות חסדים (שלג 0002; 2991

מתבטא בעיקר ביחס לענייני צניעות, בסגנון הלבוש המסורתי (מעילים ארוכים, פיאות משתלשלות

וזקן) ובסוג משלח היד המסורתי, אם במקצועות הקודש (מלמד, סופר סת"ם), אם בקהילה ואם

במסחר. כמו כן, הזרם החסידי נוטה להשתלב מהר יותר בשוק העבודה, אם כי לרוב בעבודות פנים-

קהילתיות (גונן 0002; שלג 0002). מבחינה פוליטית, החסידים משתייכים לאחת משתי הנהגות:

אגודת ישראל (הרוב) או העדה החרדית, הנחשבת לקיצונית יותר ולאנטי-ציונית (קצובר 9991).

מבחינת החצרות, מקובלת החלוקה לארבע חצרות עיקריות:

1 1 .

חסידי פולין – חצר המייצגת את המסורת שהתפתחה בפולין – נציגותיה, חסידות גור הגדולה,

חסידות אלכסנדר ואחרות (אלאור 2991; אלפסי 1691, 4791; אשכולי 8991; פרידמן 1991).

2 2 .

"ההונגרים" – כמה חצרות חסידיות המייצגות הן מסורות חסידיות והן את האורתודוקסיה

ההונגרית שהתגבשה בהשראת ר' משה סופר. נציגותיה, חסידות ויז'ניץ לפלגיה, בעלז וסאטמר

(אלפסי 4791; אשכולי 8991; פרידמן 1991).

3 3 .

חסידויות ליטא – מייצגות את החצרות החסידיות שהתפתחו בערים פינסק וקרלין (קרלין-

סטולין, פינסק-קרלין ואחרות) (אלפסי 1691, 4791; פרידמן 1991; רבינוביץ 1691).

4 4 .

"הירושלמים" – מייצגים את המסורת שהתפתחה ביישוב הישן האשכנזי בירושלים ובהם

קבוצות קיצוניות ואנטי ממסדיות – נטורי קרתא, תולדות אהרון וקבוצות נוספות מהעדה

החרדית (אסף 6002; לוי 8891; פרידמן 1991).