תבניות נופים תרבותיים

בין שתי ערים: על שימור (או אי-שימור) המורשת הבנוייה

הוורנקולרית בטבריה (8491‑5002)

קרן לוי

מכללת אוהלו בקצרין

מאמר זה עוסק בבעייתיות בשימור מורשת בנוייה ורנקולרית ("אדריכלות ללא אדריכלים") בעיר טבריה בין

השנים 8491‑5002. הכוונה היא לבתי מגורים הבנויים מאבן בזלת מהתקופה העות'מנית ומתקופת המנדט.

במאמר מובאים שלושה מקרים כדי להדגים זאת: הרס העיר העתיקה העות'מנית במלחמת העצמאות ומיד

לאחריה, "ניקוי" המתחם ההרוס של העיר העתיקה כעשרים שנה אחר כך שבמהלכו נהרסו מבנים ששרדו,

לצורך הקמת בתי מלון גדולים, והזנחה מתמשכת של בתי מגורים מאבן בזלת שנבנו בתקופת המנדט מחוץ

לחומה. בעוד שאפשר להסביר את הרס העיר העתיקה לאחר מלחמת העצמאות במגוון סיבות ששררו אז,

קשה להבין כיצד לאחר עשרים שנה "נוקה" השטח כולו לטובת בתי המלון, תוך הרס מבנים ורנקולריים

ששרדו ושהיו בעלי ערך מורשתי, גם כאשר התנאים שהובילו להרס המתחם במלחמת העצמאות השתנו.

לגבי המבנים שמחוץ לחומה, התהייה גדולה עוד יותר. היה אפשר לצפות שהמבנים שנבנו מחוץ לחומה

יזכו ליחס טוב יותר, ולו רק בגלל היותם שריד של ראשית המודרניזציה בטבריה, אנטיתזה מסוימת ליישוב

הישן, תרתי משמע, שבין חומות העיר העות'מנית. אולם גם במקרה של הבנייה הייחודית שמחוץ לחומות,

לא היתה הכרה של "האדם במקום" בחשיבותה וערכה של הבנייה הוורנקולרית.

נמצא שגורמים משותפים הביאו לכך שלא היה שימור של המורשת הבנוייה הוורנקולרית מהתקופה

העות'מנית ומתקופת המנדט, למרות השוני בין המקרים. הגורמים הללו הם: היעדר הערכה לבנייה

ורנקולרית, פריפריאליות של טבריה ותפיסת המושג "עיר תיירותית". הגורמים הללו קיימים עד היום

ומעמידים בסכנה את המבנים הוורנקולריים הייחודיים לטבריה.

: מורשת בנוייה, בנייה ורנקולרית, טבריה.

מלות מפתח