תבניות נופים תרבותיים

24 / 41

השילוש הבלתי קדוש של תכנון מוסדי, תקדימים מערביים
ואידאולוגיה
הדס שדר
הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון והאקדמיה לעיצוב ולחינוך ויצ"ו, חיפה
תכנון הערים החדשות בארץ נעשה על ידי המדינה. אגף התכנון, ובהמשך אגף השיכון שגדל להיות משרד
השיכון – העסיקו את המתכננים. הבנייה בפועל של בתי המגורים ומוסדות הציבור נעשתה באמצעות
השיכון הציבורי הממלכתי. בחסות המטרה הישירה והמוצהרת של הספקת קורת גג, נבנו שכונות וערים
חדשות, שתכנונן טמן מטרות נוספות, כגון "כיבוש השממה", יצירת "יהודי חדש" ומיזוג גלויות. המטרות,
הסמויות לעתים, נוצקו בתכנון באמצעות תהליך פתלתל, שעיקרו הסתמכות על תקדימים תכנוניים
שמקורם בעולם המערבי, ובפרט בארצות אירופה המרכזית והמערבית. באמצעות התכנון לאור התקדימים
ה"נבחרים" ביטאו המתכננים תכנים אידאולוגיים שיושמו הר כגיגית על המרחב הפיזי בארץ.
המאמר משרטט משולש של שלוש צלעות: תכנון ישראלי, תכנון אירופי-אמריקני-תקדימי ואידאולוגיה.
במאמר נטען כי תכנים אידאולוגיים עמדו לנגד עיניהם של המתכננים. אידאולוגיה מדינית או חברתית,
גלויה או סמויה, התוותה את "בחירתו" של התקדים, או את הישרדותו של הדגם התכנוני לאורך השנים.
אידאולוגיה זו היא חלק בלתי נפרד מהבנת התפתחותו של התכנון הציבורי ושל הערים החדשות בישראל.
: תכנון פיזי, רקמה אורבנית, שיכון ציבורי, אידאולוגיה, תקדימים. מילות מפתח