הדרוזים בין עדה לאום ומדינה

הדרוזים – בין עדה לאום ומדינה

בפעילות זו עד לשנת 1101, מועד הופעתו של המבשר השלישי, אבו אבראהים אסמעיל בן

מוחמד אל-תמימי. על פי האמונה הדרוזית, תפקידם של שלושת המבשרים הייתה להכשיר

את הקרקע להופעתו של גדול המבשרים – חמזה בן עלי – שבשנת 7101 הוכרז על ידי

אל-חאכם לאימאם, כלומר, לכוהן הגדול של הדרוזים.

חמזה בן עלי נולד באיראן בשנת 589. בהיותו בן 02, ואחרי שלמד תאולוגיה ומדעים, עבר

למצרים, ועד מהרה הצליח להשתלב בחצרו של הח'ליף ומונה ל"שר הממונה על הניסוח".

יחסיו הטובים עם אל-חאכם הביאו למינויו לכוהן הגדול של הדת החדשה ואפשרו לו

לפעול במהירות לגיבושה ולהפצתה ברבים. חמזה קבע את מושבו במסגד רידאן בקהיר,

סמוך לארמונו של הח'ליף, ומינה שליחים להפצת הדת. באיגרות ששיגר למלכים ולמושלים

ברחבי הממלכה (רסאאאיל), הוא קרא להם להצטרף לדת החדשה והקים מוסדות דת

מיוחדים ונפרדים למאמינים. התנאים להצטרפות כללו בריאות הגוף, בריאות הנפש ואי

שעבוד. כמו כן, בתמיכתו של אל-חאכם הוא שיחרר את העבדים ברחבי הממלכה, כדי

שיוכלו להצטרף לדת החדשה.

פעילותו של חמזה סחפה מאמינים רבים מסוריה, מלבנון, מארץ ישראל מחצי האי ערב ואף

מהודו. בה בעת התנגדו רבים לדת הדרוזית ונלחמו נגד הפצתה. עם המתנגדים הבולטים

נמנה אחד השליחים, נשתקין אל-דרזי. התנגדותו באה לידי ביטוי קיצוני בדרישה שיראו בו

את התגלות האל עלי אדמות. הוא אף פעל להקמתה של דת שונה מזו שלה הטיף חמזה.

בשנת 1201 נעלמו הח'ליף אל-חאכם וחמזה בן עלי, ונסיבות היעלמותם שנויות במחלוקת.

היסטוריונים סבורים שהם נרצחו, אך על פי המסורת הדרוזית, אל-חאכם נעלם במתכוון

כדי להעמיד במבחן את המאמינים, והוא יחזור ויופיע בעיתוי שהוא יבחר. היעדרם של שני

עמודי התווך של הדת החדשה יצרה חלל גדול וקשיים בהפצתה ובגיבושה, מה גם שהח'ליף

עלי אל-ד'אהר אלסאמוקי שירש את אביו אל-חאכם התנכל למאמינים בדת החדשה והרג

רבים מהם.

השליח בהא אל-דין, שבידיו הופקדה הפצת הדת הדרוזית, נאלץ לפעול בתנאים קשים של

רדיפות ורציחות. אלה עוררו פחד בקרב המאמינים, ורבים מהם חזרו בהם מהצטרפותם לדת

הדרוזית. אחרים ירדו למחתרת וחיו כאנוסים: כלפי חוץ התנהגו כמוסלמים, כבני במקום,

ובסתר המשיכו לקיים את מצוות הדת הדרוזית. ייתכן שתופעה זו הביאה להתפתחות

המאפיין ההתנהגותי של חיים בסתר ונטייה לרצות את הגורמים החזקים באזור מגוריהם,

הרווח בקרב הדרוזים. כמו כן התפתחה אצלם נטייה לנדוד למקומות מרוחקים ומבודדים

2 למרבה האירוניה, אף שאל-דרזי נכשל בשליחותו וגרם נזק רב לעדה הדרוזית, נקראה הדת על שמו. יש

הטוענים שהדבר נעשה במתכוון על ידי המוסלמים כשם גנאי ובמטרה להשפילם (אביבי 7002).