20
מבוא
בישראל להסתכן ולהעז בכל הנוגע לביטחון המדינה. לזאת יש להוסיף את אופי המשטר
בסוריה ובפרט העובדה שהשלטון הוא בידי בני המיעוט העלאוי (כ‑%21 מאוכלוסיית
המדינה), הנתפס על ידי הרוב הסוני כנחותים מבחינה דתית, מעצימים חששות אלה.
מחקרים שעניינם יישוב סכסוכים בין מדינות מציינים, שלשם היווצרות שינוי בעמדות של
מעצבי המדיניות במצבים מורכבים כדוגמת הסכסוך הישראלי-סורי, עליהם לחוש ולהאמין
שהמעבר ממלחמה לשלום הוא מפעל חייהם, שהוא חובתם לציבור הבוחרים ולהיסטוריה
ושהוא אינו תוצאה של לחץ חיצוני או של חוסר ברירה; עליהם להעריך שמעבר זה אינו
מאיים על מעמדם, שהמדיניות החדשה פתוחה לשינויים מתקנים, ושאפשר לעשותם
במקרה הצורך; עליהם להיות בטוחים שהם מסוגלים להתמודד עם ההתנגדות הציבורית
הצפויה ולסמוך זה על זה בקבלת האחריות למדיניות החדשה (בר-סימן-טוב 6991).
לרמת הגולן ולפינויה האפשרי במקרה של הסכם שלום בין ישראל לסוריה תפקיד מיוחד
במורכבותו של התהליך. מול ערך השלום עומדים ערכים חשובים של שטח, ביטחון,
התיישבות, מקורות מים ואף ערכים אידאולוגיים והיסטוריים. אף שהחוק אינו מחייב את
ממשלת ישראל להביא את מדיניות השלום או את הסכמי השלום לאישור הכנסת, הרי
מאז הסכם ההפרדה הראשון עם מצרים (4791), התפתח נוהג עד לכלל נורמה לא-כתובה,
שהממשלה מביאה לאישור הכנסת כל הסכם שלום הכרוך בוויתורים טריטוריאליים.
על עוצמת הקושי הכרוך במחיר השלום עם סוריה מלמדת גם ההתחייבויות של ראשי
הממשלות בישראל לקיים משאל עם על נסיגה מרמת הגולן. כל אלה מכוונים לאפשרות
של השלמה עם חיים בצל מחיר הסכסוך והמתיחות בגבול הצפון או לאפשרות של כפיית
הסכם שלום על ידי הקהילייה הבין-לאומית.
על רקע זה, בחינת הרעיון להקים מדינה דרוזית ברמת הגולן, שיוחד לו פרק בספר, מדגישה
את חשיבות המהלך כיוזמה ישראלית גם אם מבחינה טקטית לא תוצג ככזו. בחינה זו
תיעשה על פי שישה מרכיבים הממוקדים באינטרסים אסטרטגיים וגאופוליטיים ארוכי-
טווח של ישראל. המרכיב הראשון מדגיש את חשיבותה של רמת הגולן לביטחונה של
ישראל; המרכיב השני קשור בהערכה שבעקבות הסכם שלום עם סוריה תיאלץ ישראל לסגת
מכל השטח של רמת הגולן; המרכיב השלישי עוסק ברעיון של הקמת ישות מדינית ברמת
הגולן שתשמש חיץ בינה לבין סוריה. פתרון כזה של בעיית רמת הגולן, שמחייב שורה של
צעדים משלימים, עדיף מן הפתרונות האחרים המוצעים במסגרת הסכם שלום. אמנם אין
בכך כדי להמעיט מהחשיבות העצומה שיש להסכם שלום עם סוריה כאינטרס אסטרטגי
של ישראל, אך המאפיינים של המזרח התיכון בכלל ושל המשטר בסוריה בפרט אינם
ערובה לכך שהסכם שלום ישרוד גם במצבי משבר; המרכיב הרביעי עניינו בעצם האפשרות