Background Image
Next Page  21 / 263 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 21 / 263 Previous Page
Page Background

19

הדרוזים – בין עדה לאום ומדינה

במגמה ברורה של התחזקות הזרמים הקוראים להימנע מהשירות בצה"ל. נראה שאחת

הסיבות העיקריות להתגברות התחושות של קיפוח ואפליה היא הציפייה של רבים מבני

העדה לקבל תמורה בעבור שירותם בצבא. יוצא אפוא, שגיוסם ושילובם בצה"ל, שאמור

לחזק את הקשר החיובי שלהם עם המדינה, מעודד מגמות שליליות ביחסם אליה.

הניסיון ההיסטורי מלמד, שתהליכים מעין אלה עלולים ליצור מעין מעגל קסמים –

ההימנעות מהשירות בצה"ל תפגע ביחסים עם המדינה, והמתח ביחסים עם המדינה יפחית

את המוטיבציה לשרת. הדבר עלול להוביל לפגיעה במרקם היחסים העדין שנוצר בין העדה

הדרוזית לבין המדינה, ולפיכך נודעת חשיבות רבה לבחינתו מחדש, כדי להבהיר ולהגדיר

מחדש אתם יחד את אופי היחסים ההדדיים ובעיקר בנוגע לשירות בצה"ל וההטבות שהוא

אמור להעניק להם, אם בכלל. כמו כן, רצוי להבהיר את הגבולות האפשריים והרצויים

להשתלבותם של הדרוזים בחברה הישראלית תוך שמירה על הגדרת המדינה כיהודית מחד

גיסא, ורצונם של הדרוזים לשמור על המאפיינים שלהם מאידך גיסא.

הגולן בין סוריה לישראל

זה כשני עשורים שמתנהל משא ומתן לשלום בין ישראל לסוריה, ככל שאפשר להגדיר כך

את השיחות העקיפות המתנהלות לסירוגין בין המדינות, ללא תוצאות. מקובלת הדעה

שהשגת השלום נמנעת בגלל מטען אידאולוגי ורגשי ועקב בעיות עמוקות שביסודן חוסר

אמון, ולא רק בגלל חוסר נכונות של שני הצדדים לוותר על רמת הגולן, למרות חשיבותה

האסטרטגית, הפוליטית והכלכלית לשתי המדינות (מעוז 9991). משא ומתן לשלום בין

מדינות הנמצאות במצב מלחמה מציב בפני מקבלי ההחלטות דילמות סבוכות ומורכבות,

בין היתר בגלל הצורך לגבש הכרה והבנה נכונה של המצב העתידי, קרי יחסי שלום ונרמול

הקשרים עם מי שעד כה נתפסו כאויבים. תהליך כזה גם מחייב שינוי בסיסי של עמדות,

אמונות וערכים. באופן טבעי, מעצבי המדיניות וכמוהם אזרחי המדינה נוטים לראות את

עצמם באור חיובי, בעוד הצד השני נתפס באופן שלילי, כמי שזומם לנצל הזדמנויות כדי

לחזק את מעמדו במאבק. הניסיון ההיסטורי מלמד אף על נטייה לדחות או לשלול אמירות

שאינן תואמות את העמדות והאמונות הבסיסיות לפרש גם מעשים חיוביים כהונאה,

כתעמולה או כטקטיקה שנועדה להשיג יתרונות, כפי שקרה למשל בקרב חלקים מהציבור

וההנהגה בישראל בעת ביקור נשיא מצרים בשנת 9791, שביקש להביע בפני העם בישראל

את רצונו לשלום.

קשיים נוספים בדרך להסכם שלום עם סוריה נובעים מכך שמדינה זו במיוחד נתפסת בציבור

הישראלי כמיליטנטית ואכזרית, מסיבות שלא כאן המקום לפרטן. החשש שהיא לא תכבד

את פרטי הסכם השלום העתידי הוא אחד הגורמים העיקריים המקשים על מעצבי המדיניות