74
החלטת ועדת גולדברג או מי שימונה על ידה תהיה סופית, ולא יהיה מקום לפנייה
נוספת לערכאות משפטיות, שכן כל פנייה כזאת תגרור פתרונות לשנים ותשוב ותפיח רוח
סרבנית אצל אלה שכבר היו מוכנים למעבר, ובעניין זה הזמן דוחק ביותר. שהייה של שלוש
שנים משמעותה פשוטה: גידול של האוכלוסייה הבדווית בדרום בכרבע ממה שהיא כיום.
נראה סביר שמועד סופי לפתרון כל הבעיות יקבע ל-2102.1.1. כל המערכות הבירוקרטיות
במדינה יתגמשו על פי שיקוליה והחלטותיה של אותה ועדת-על שמטרתה ברורה ואחת,
וב-2102.1.1 כל פזורות הבדווים בדרום יעברו ליישובי הקבע ויתחיל שלב ב' בטיפול
בבדווים, שלב חיזוקם החברתי-תשתיתי-כלכלי.
יש להביא בחשבון שכוחות רדיקליים ינסו לטרפד כל מהלך שיביא קץ לסבלם של הבדווים,
ואלו יפעילו עיתונות רדיקלית וארגוני אנרכיה בין-לאומיים, והרעש והמהומה יהיו גדולים.
במקרה זה יש לאמץ את האמרה הידועה: שהכלבים ינבחו – והשיירה תעבור! במלחמת
"עופרת יצוקה" הוכיח צה"ל כי אפשר למנוע מן התקשורת כניסה לשטחי הלחימה במשך
שלושה שבועות של עימות. בבוא העת, אם יהיה צורך בכך, אפשר יהיה להחליט על גיוס
המשטרה לסיוע לעשות זאת שוב והפעם למפעל להצלת החברה הבדווית בדרום מכאוס.
יש מקום לתכנן את הרחבת היישובים הוותיקים כמו את קבוצת היישובים החדשים
בסגנון כפרי ולאפשר לכל משפחה לעבד משק עזר בצורת מטע זיתים, מרעה או ירקות
וגם במשולב, ויש להקצות לשם כך כמויות מים מספיקות – ויש מים למכביר למטרה
חשובה זו.
מה היתרונות בהשלמת מפעל זה? במקום עשרות ואולי מאות יישובים שיוכרו פורמלית
בכל פזורות הבדווים בנגב אך יישארו מוזנחים ושכוחי אל, אפשר יהיה ב-02 היישובים
שהוכרו להעניק לבדווים בדרום איכויות חיים שהם ראויים לה, והמדינה גם תוכל לממן
זאת. במקום פריסה מרחבית "פראית" הסוגרת אופציות לפיתוח בכל הדרום, ריכוז הבדווים
ב-02 יישובים יאפשר את הרחבת הערים הקיימות דימונה, ערד, ירוחם ובאר שבע, וכן
יאפשר את העברת צה"ל דרומה. צמיחה של יישובים אלה רק תסייע לבדווים בתחומי
התעסוקה החינוך והתרבות, וכולם יצאו נשכרים. זוהי משימה לאומית המתבקשת גם
משום לחצי אוכלוסייה גדולים במרכז הארץ והצורך בדילול העוצמה הצבאית שסביב
מטרופולין תל אביב.
במפה 6 אנו מציגים את מפת הנגב בהנחה שהמפעל מצליח ובה מופיעים 02 היישובים
הבדוויים, היישובים הוותיקים בנגב ואפשרות ההתרחבות והפיתוח שלהם וכן פריסת