74 / 79
73
נוסיף כי בינתיים )נכון ל-0102( מתכוון צה"ל להמשיך בתוכניתו החשובה להעביר
את בסיסיו דרומה. האם קצינים ונגדים על משפחותיהם יסכימו לרדת לנגב במציאות
הגאוגרפית והחברתית-פוליטית שהצגנו? בעיקר יש לשאול אם אין זה יותר מדי יומרני
לבקש מאוכלוסיית ההיי-טק של צה"ל, היושבת ברובה באזור תל-אביב, לרדת לדרום על
משפחותיהם! אלו ואחרות הן שאלות רטוריות – התשובה עליהן ברורה וגורלית!
אם נקבל את המלצות ועדת גולדברג ונכיר בכל הפזורות או אפילו במרביתן, ישראל
היהודית-ציונית ודמוקרטית תלך ותאבד את הנגב הצפוני. ישראל תלך ותתכנס לתוככי
"מדינת תל אביב", והנגב על מתקניו האסטרטגיים יהיה אזור מופקר.
מה צריך וגם אפשר לעשות כדי למנוע תחזית כה פסימית כמו שתוארה במאמר?
להלן אציג את הצעתי כפי שהוגשה לוועדת גולדברג ב-80.1.72. בהצעה דנתי רק בהיבטים
המרחביים של הסוגיה, אך מובן מאליו שבפתרון הפיזי אין משום פתרון מספק לנושא,
ושבמקביל להתיישבות הפיזית יש לתת מענים תשתיתיים, חינוכיים, בריאותיים ובעיקר
כלכליים על מנת להביא ליישוב הבדווי בדרום רווחה כיאה ליישוב בחברה מערבית במאה
ה-12. הצעה זו דומה בקוויה הכלליים להצעת חברים במועצה לביטחון לאומי )מל"ל(,
כפי שהוצגה בפומבי בינואר 6002 וכפי שהתגבשה במל"ל זמן רב קודם לכן. העברתי
לא פעם למל"ל חומרים משלי וגם נכחתי בישיבות ובפגישות עם האחראים לנושא. על
פי ההצעה, יש להרחיב ולפתח במהירות רבה את 41 היישובים שכבר הוכרו, ולהוסיף
לרשימה עוד 5–6 יישובים חדשים לפי העניין, כדי שיקלטו את 000,55 תושבי הפזורות
שנותרו שם )נכון ל-8002(. להלכה, כל יישוב יצטרך לקלוט כ-005,2 נפשות או כ-052
בתי אב בלבד.
בתכנון היישובים החדשים ובשיקולי העברת תושבי הפזורות ליישובים הקיימים והחדשים
יש להביא בחשבון מסורות, יחסים בין שבטים, חמולות ומשפחות, בין בדווים טהורים
ופלחים, שיקולי ביטחון לאומיים, שיקולי סביבה וצירי תחבורה.
כל משפחה תוכל לקבוע לאן יש בדעתה לעבור ושם יוקצה לה שטח לבנייה וגם משק
עזר לפי רצונה. כל משפחה תפוצה בעין יפה על תביעות הקרקע שלה )תביעות שאינן
מוצדקות( – כל זאת על מנת לסיים את עניין הפזורות. הממשלה תשלם למשפחות כסף
רב יחסית וגם תסייע במעבר ובבנייה החדשה, הכול בתנאי שייקבע היום בו העברת
הבדווים מהפזורה תגיע לסיומה. באותו יום קובע יסתיים עידן ה"גזר" וההטבות, ומי
שיסרב לעבור מרצונו יפסיד את כל זכויותיו הנדל"ניות והכלכליות ויעבור למקום שייועד
לו מבעוד מועד בצוו השלטונות ובאכיפתם.