68 / 79
67
פי מסקנות דוח גולדברג )להלן( הוקמו במהלך השנים עשרות ועדות לטפל בעניינים של
הבדווים, ונעשה מעט, וגם זה טלאי על טלאי, ופתרון מניח את הדעת טרם נמצא. נעיר
בצער כי המציאות העגומה של אין משילות בישראל איננה נוגעת רק לעניין הבדווים,
אלא לכל דבר ועניין – תחבורה, מים, חשמל, חינוך, אכיפת החוק, בתי המשפט, פיזור
האוכלוסייה, תכנון לאומי ותחומי חיים אחרים.
הוועדה האחרונה, שהתמנתה ב-70.21.32, הפיחה תקוות רבות בקרב כל הנוגעים בדבר
והחרדים לעתידה של ישראל )ובהם כותב שורות אלו, המוטרד מן ההיבט הביטחוני-
תכנוני-חברתי, ואחרים המוטרדים מן ההיבטים החברתיים-מוסריים-הומניים(. כבר
רבים המתערבים בנעשה בנגב רוצים באמת
NGO
בשלב זה אטען שאינני חושב שגופי
בטובת הבדווים. מה שמניע אותם הוא טובת עצמם והארגון שהם מייצגים. קשה לי
להאמין שארגון המציע להכיר בכל הפזורות מתכוון באמת להיטב עמן, ביודעו שלעולם
שום ממשל לא יוכל לקדם עשרות רבות של פזורות ולהצעידן קדימה למאה ה-12.
אלה ארגונים שרבים מן הפעילים בהם נאיבים אך מנהיגיהם המדברים במתק שפתיים
מעוררים אי-אמון, ועשייתם מביאה בסופו של דבר לאסונות, וקודם כל על הבדווים
עצמם. ארגונים אלה רוצים להפוך את פזורות הבדווים למעין שמורות אינדיאנים ולמנוע
את קידומם )יפתחאל 80.5.13, שם הוא מביא רשימה של ארגונים כאלה; לא על המפה,
8002 ; שולי הרטמן 30.21.81(.
בינואר 8002 התחילה הוועדה הנ"ל לפעול מטעם שר השיכון, ובראשה עומד השופט
בדימוס של בית המשפט העליון, שגם היה מבקר המדינה, אליעזר גולדברג )להלן ועדת
גולדברג(. הצטרפו אליו שבעה חברים: שני נציגי ציבור, שני נציגי ציבור מקרב הבדווים
ושלושה נציגי הממשלה )שיכון, אוצר, משרד ראש הממשלה(.
ביום 80.21.11, אחרי שנה של עבודה, פורסמו מסקנות ועדת גולדברג. כדי לבחון את
מסקנותיה של ועדה אחרונה וחשובה זו מן הראוי שנציג את התפתחות יישובי הקבע בנגב
הדרומי עד ל-80.21.11. רק אז נוכל לבחון את המסקנות ואת המשתמע מהן.
במפה 1 הצגנו פריסת הבדווים פחות או יותר נכונה לשנת 0691, תקופה שבה עדיין אין
שום יישוב קבע אלא רק פזורות. במפה 2 אנו מראים את פריסת הבדווים בדרום לאחר
שכבר הוקמו שבעה יישובי קבע. הראשון היה תל שבע ואחר כך הוקמו שגב שלום, לקייה,
והגדול מכולם – רהט. בעקבות הסכם השלום עם מצרים והצורך בהעברת שדות התעופה
מסיני לישראל פונו תושבים מאזור שדה תעופה נבטים והועברו ליישובים ערערה וכסיפה.