53 / 79
52
רמון. ממזרח הם גולשים למדבר יהודה וממערב נוגעים ברצועת עזה. הם מונים רק
כ-000,091 נפשות, אך יש להם חוקים משלהם, בתי משפט והוצאות לפועל משלהם,
תרבות משלהם ומקורות הכנסה ייחודיים להם. הקשר היחיד למדינת-האם מתממש ב-1
בכל חודש, עת מתקבלות קצבאות הילדים והקצבאות האחרות. ממטרד בדרום הרחוק
בשנות ה-05 הופך האזור, ולא רק באשמתו, לאיום אסטרטגי על ישראל כולה.
בצפון, במרכז הגליל, צומחת לאטה, בשקט ובשלווה, מדינה פלסטינית של 57.0 מיליון
תושבים ערבים )פלסטינים(, המדגישים את התבדלותם ממדינת ישראל. למנהיגות
ולקיצונים שבה יש חזון עתידי משלהם. סמלי ישראל העכשוויים אינם נחלתם.
את הפדרציה הזאת, המכונה מדינת ישראל, משלימים הפריפריה היהודית הענייה
והמוחלשת בדרום ובצפון ושאריות הציונים שעדיין מתגוררים בירושלים הבירה
)"שחוברה לה יחדיו"(. מדינת הפריפריה היא זו שצעיריה משרתים ביחידות הלוחמות
של צה"ל, משרתים במסעדות הצפון והדרום את תושבי תל אביב בסופי השבוע, שולחים
לתל אביב את החלב והירקות הטריים ומחזיקים בגופם ממש באופן אישי את גבולותיה
של הפדרציה.
אם לא תיארנו די הצורך את הפערים הקיימים בישראל מן ההיבט הגאוגרפי, הרי על מפה
זו יש להניח את השסעים החברתיים בין קבוצות האתניות השונות, וביניהן ישראלים
וותיקים מול העולים שחלקם עוד לא נקלטו, אוכלוסיית הזרים, אוכלוסיית ערבים
אזרחים, ערבים תושבים, ערבים שב"חים ועוד רבים. הרשימה ההטרוגנית אינה סופית, כי
הזנחת הצפון פוגעת גם בדרוזים שהולכים ומתרחקים מהליבה, הנוצרים שמאסו במזרח
התיכון ובארץ בכלל חרדים לקבוצותיהם המתקוטטות בינן לעצמן ועם אחרים. ואין
לשכוח את הפערים בין ימין לשמאל שהופכים לעוינים זה לזה ואת הפערים בין עשירים
מאוד לעניים מאוד. אכן שסעים חברתיים וגאוגרפיים הם חמורים במיוחד כשאין משילות
פוליטית ערכית, תרבותית במציאות הפוליטית והגאופוליטית המזרח תיכונית הכה קשה.
יש חפיפה מאוד בלתי נעימה בין מפת הפדרציה למפת השסעים השונים – עשירים
במרכז, העניים בעיקר בשוליים, הערבים בשוליים היהודיים )מפה 5(.
מתוך הבעיות הרבות שנוחתות על ישראל שמנו דגש בחוברת זו רק על התהליכים
הדמוגרפיים הבאים:
•
לחצים על ישראל מצד שכנים קרובים ורחוקים
•
יחסים מתוחים בין יהודים לעם הפלסטיני בכל מרחבי ארץ ישראל