51 / 79
50
כי בנושאים הגאודמוגרפיים לא ייעשה דבר מראש, בתשומת לב ומתוך ראייה למרחוק.
זאת אמירה קשה, אך מעוגנת במציאות. מי שמוביל ומכוון את המדינה הם בעלי ההון,
המשפיעים מאוד על המנהיגות הפוליטית והמעוניינים במדיניות נאו-ליברלית ובין היתר
בתהליכי הפרטה, במיסוי נמוך וברמות שכר נמוכות )לא לעצמם(. האינטרס הציבורי
הכלל-ישראלי רחוק מלבם, והמגזר הערבי והמתרחש בו – קל וחומר. הם אינם יודעים
מאומה על הפריפריה ועל תהליכים גאודמוגרפיים, ואינם מבינים כי בהזנחת נושאים אלה
הם מביאים כליה על ישראל. אנו מרשים לעצמנו לקבוע, כי לרבים מהם ישראל ועתידה
אינם ממש חשובים – לכל אחד מהם יש דרכון נוסף, והם יכולים להעביר במהירות את
הונם לשווייץ, לרומניה, לפולין או לארצות הברית, ללא כל שיקול לאומי. הם אף מקבלים
סיוע מהפקידות הבכירה, שמלבד היעילות הכלכלית אין מעניין אותה דבר, ובוודאי לא
מקומות מרוחקים כמו ירוחם, עפולה וכרמיאל )בנושא זה ראו בין היתר, שפר 7002(.
עם השנים נראה המשטר הפוליטי הישראלי יותר ויותר כאוליגרכיה שבה קשרי הון
ושלטון ואינטרסים צרים של חבורה זו הופכים לבסיס מקובל ומוסכם. אלו הם "קברניטי"
הטיטניק-ישראל, שבה פתחנו חוברת זו.
לאן תוביל אותנו המציאות הזאת? מה יקרה בעוד חמש שנים, בעוד עשר ובעוד 02
שנה? ניתוח הנתונים יסייע לנו לענות על כך, ואז אולי נדע כיצד עלינו, האזרחים מן
השורה ואלה שאכפת להם, להכין את הכלים להתמודדות עם האירוע הבא ואולי שרשרת
האירועים פרי ההזנחה בת עשרות שנים, שהתעצמה לאחרונה. להלן נציג שתי חלופות
אפשריות.
החלופה הראשונה – טבעת החנק תתהדק סביב מדינת תל אביב עד לקריסתה. ערביי
ישראל יהיו חלק אינטגרלי מהמאבק הערבי הכולל נגד ישראל. חיל האוויר עם הכוחות
האדירים שלו ויתר יחידות צה"ל יהיו בלתי רלוונטיים לתהליכים שתיארנו.
החלופה השנייה – אחרי נסיגות טריטוריאליות ודמוגרפיות רבות בנגב, בגליל, בירושלים
ובמשולש יתעורר יצר החיים היהודי ויביא לתגובות, לרבות תגובות אלימות. דקה אחרי
האסון יקומו הכוחות האדירים והחבויים בעם היהודי היושב בציון וייעשה מה שצריך היה
להיעשות שנים קודם לכן בצורה מסודרת – לפזר אוכלוסייה ולהפנות את כל המשאבים
הלאומיים לאזורי המצוקה בפריפריה. מכיוון שזה ייעשה מאוחר מדי, מן הסתם זה ייעשה
בפזיזות, בהרבה שגיאות, ולא יוסיף לדו-קיום השברירי ממילא.