38 / 79
37
: הרכב האוכלוסייה הבוגרת היהודית בישראל לפי רמת הדתיות, א( מקור: עיבוד
איור 5
ב( מקור: עיבוד נתוני הלמ"ס, הסקר החברתי 8002
European Social Survey
נתוני 8002
0%
10%
20%
30%
40%
50%
60%
70%
80%
90%
100%
15-19
20-24
25-29
30-34
35-39
40-44
45-49
50-54
55-59
60-64
65-69
70-74
75-79
80-84
85-89
90+
0%
10%
20%
30%
40%
50%
60%
70%
80%
90%
100%
20-24
25-29
30-34
35-39
40-44
45-49
50-54
55-59
60-64
65-74
75+
ĕĦď ďđČĚ
9
8
7
6
5
4
3
2
1
ĘĘė ĕĦď ČĘ
ĕďĤē
ĕĦď
ĕĦď-ĕĦĤđĝĚ
ĕĦď Ėė Ęė ČĘ-ĕĦĤđĝĚ
ĕĜđĘĕē
ĘĕĎ
ĘĕĎ
א
ב
שיעור המועסקים בארץ הוא כבר עתה הנמוך ביותר מבין שיעורים אלה במדינות
המפותחות: %9.95 משתתפים בכוח העבודה האזרחי ב-8002 )נתוני מפקד אוכלוסין
(. לוחות 3-4 מתארים
OECD
של %8.07 באותה שנה )0102
OECD
8002( לעומת ממוצע
שיעורי השתתפות דיפרנציאלית בקרב קבוצות האוכלוסייה השונות בכוח העבודה האזרחי
בישראל. אוכלוסיית הבלתי-מועסקים אינה תורמת לתוצר במדינה ולצמיחה הכלכלית ואף
מהווה נטל כספי על כתפי הצד המפרנס – ומדובר בסכומי עתק. ככל שגדל המגזר החרדי
שבניו ובנותיו אינם מקבלים השכלה והכשרה מתאימה לאתגרי המשק המודרני במאה
ה-12 וככל שנמנעות מהם המוביליות החברתית וההזדמנויות להשתלב בשוק העבודה
האיכותי, כך גדלים הפערים הכלכליים בין האוכלוסייה החרדית לשאר היהודים, וכך
נדרשים סכומים הולכים וגדלים של תשלומי העברה על מנת לצמצם פערים אלה ולהחזיק
ברמת חיים נאותה )בחינוך, בריאות, ביטחון וכדומה( אוכלוסיות שאינן מממנות את עצמן.