37 / 79
36
(. מבנה גילים
1
של כ-%6-%7 בשנה )גורוביץ וכהן-קסטרו 4002 וחישובי המחברים
באוכלוסייה בעלת שיעורי גידול כאלה נראית כפי שמתואר באיור 4 בערים החרדיות
אלעד, ביתר עילית ובני ברק.
שיעור גידול גבוה באוכלוסייה החרדית, שמשמעו קהילה הצומחת במהירות מעבר
למשאביה; מערכת החינוך החרדית, שאינה מספקת כישורים לשוק העבודה בעבור בוגרי
הישיבות; שיעור נמוך של השתתפות בכוח העבודה של גברים בגיל העבודה והכנסה
שוטפת נמוכה למשפחות מגבירים את ממדי העוני, הגבוה בלאו הכי )כ-%06 מהחרדים
בשנת 9002 הם עניים לפי דוח בנק ישראל 0102( ומקרבים את האסון הדמוגרפי )גורוביץ
וכהן-קסטרו 4002(. מכיוון שהמגזר החרדי גדל בקצב מהיר מזה של שאר היהודים,
והיות שחלק ניכר של הגיל הצעיר הוא אוכלוסייה תלויה וחלק אחר הוא של אוכלוסייה
המועסקת בהיקפים מצומצמים ביותר )ראה לוח 6( – הופכת אוכלוסייה זו לנטל על כתפי
האוכלוסייה התומכת. בכל שנה בעשור האחרון הועברו כ-%8-%01 מהתוצר הלאומי
ישירות למשקי הבית הנזקקים )בנק ישראל 0102(, וכל שנה גדל הסכום האבסולוטי
של ההעברות בשל הגידול בתוצר הלאומי )הצמיחה(. עד כה מממנת המדינה סגנון חיים
ייחודי זה של האוכלוסייה החרדית, אך עד מתי תוכל ישראל להרשות לעצמה להיות
מדינת סעד ולהחזיק אוכלוסיות נתמכות בהיקפים עצומים כאלה?
מה עושה הדמוגרפיה לחברה, לכלכלה ולהתיישבות בישראל
חשוב להתייחס לממדי הגידול של הקבוצות השונות באוכלוסייה בישראל, מכיוון שדמוגרפיה
משפיעה על כל ענפי כלכלת המשק. השינויים במאזן הסוציו-דמוגרפי בישראל משתקפים
בגידול או צמצום בממדי כוח העבודה, בתקבולים ממסים ותשלומי העברה לציבור הנזקקים
ואף בעצם הצמיחה הכלכלית, רמת החיים ואיכות החיים של כלל החברה בישראל. ההשפעות
מתחילות בטיב האוכלוסייה מבחינת הרכב הגילים, ההשכלה ושיעורי המועסקים במשק.
בהשוואה למדינות המערב, בישראל יש שיעור גבוה של אוכלוסייה תלויה, עקב השיעור
הגבוה של ילדים וצעירים שטרם הגיעו לגיל העבודה, בייחוד במגזר החרדי ובקרב המגזר
הערבי, בעיקר המוסלמי. המדינה תומכת ישירות באוכלוסייה התלויה באמצעות ביטוח
סוציאלי וסעד בצורת תשלומי העברה למשקי הבית דרך המוסד לביטוח לאומי ובאמצעות
השקעות ברווחה: חינוך, בריאות, שיכון, שירותים קהילתיים ושירותי דת ועוד.
מספר
t
גודל האוכלוסייה ו-
P
שיעור גידול,
r
, כאשר
r
=
√
t
(
P
t
/
P
0
1 הנוסחה לחישוב שיעור גידול היא: 1 – )
שנים. למשל, בשנת 6991 נאמדה אוכלוסיית הגרעין החרדי ב-851 אלף נפש ובשנת 1002 ב-012 אלף נפש
)גורוביץ וכהן-קסטרו 4002(. מכאן ניתן לחשב את שיעור הגידול לאותה תקופה, וכיו"ב.