Background Image
Next Page  70 / 86 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 70 / 86 Previous Page
Page Background

69

את רוב זמנם לאימונים. כמו כן, יחידות בט"ש קבועות יהיו מסוגלות להגיע לרמה גבוהה

של היכרות שטחי הפעולה ללא צורך ללמוד מחדש את גזרות הפעולה, להבדיל מכוחות

מילואים המגיעים לתקופת שירות של כמה שבועות.

בהיבט ההתקפי, המליץ אלעזר על פעילות בסדרי כוחות שונים יחד עם שימוש בחיל

האוויר וארטילריה. פעולות אלו חייבות להיות יזומות, ולא רק כתגובה על אירועי פח"ע.

אך יש להפעיל את חיל האוויר בצורה מושכלת ולא כנגד כל משגר קטיושה, כיוון שהוכח

במקרים רבים שחיל האוויר הפציץ מטרות דמה שהציב הצבא הירדני. חוסר היכולת

לזהות בוודאות את המקורות מהם נורתה אש תלולת מסלול הוכיח כי יכולת איסוף

המודיעין הקרבי לקוי. לפיכך, האלוף אלעזר קבע כי יש "...יש להשתמש בו )בחיל האוויר(

כמו כן

162

נגד משימות ששוות את המאמץ. משימות שמגדילות את אימת חיל האוויר".

חיל האוויר הוא לא פתרון קסם כיוון שאינו יכול לפעול ללא מודיעין מדויק והוא תלוי

במזג האוויר, כמו למשל עננות נמוכה. לכן על צה"ל להקים עוד גדודי ארטילריה.

האסטרטגיה שהציע אלעזר הציגה שילוב מושכל בין הגנה והתקפה שתשיג שלוש מטרות.

המטרה השנייה

163

ראשית, הגנה על מרקם חיים אזרחי ביישובים הסמוכים לגבול.

הייתה פגיעה במרקם החיים של הירדנים על מנת ליצור לחץ צבאי שיתורגם למדיניות

שבעקבותיה תעצור ירדן את פעולות המחבלים מתחומה. אלעזר, בדומה לגביש, זיהה גם

הוא את ירדן כאזור מקלט למחבלים. אך תפיסתו לחיסול אזור המקלט התאימה לאילוצים

המדיניים. כאן משתלבת המטרה השלישית. יצירת דפוס פעולה צבאי אשר יביא, מצד

אחד, לחיסול אזור המקלט, ומנגד ימנע הסלמה שתוביל לחידוש המלחמה הסדירה.

התעסקותו המפורטת של אלעזר בסוגיית חדירת המחבלים מירדן נבעה מהעובדה כי אזור

עמק בית שאן היה בתקופה זו באחריות פיקוד צפון. כלומר, הסוגיות שהעסיקו את פיקוד

דרום )הערבה( ופיקוד מרכז )בקעת הירדן( היו גם בבסיס פעולות הבט"ש של פיקוד

זאת לצד הכנת הצבא לאפשרות חידוש מלחמה סדירה עם צבאות ערב.

164

צפון.

261 דיון מטכ"ל 86/31 )86/4/1(, ארכיון צה"ל, תיק איסוף 04/9002/22, עמ' 71.

361 בתקופה זו היו יישובים אזרחיים רק בערבה ובצפון עמק הירדן )עמק בית שאן(. אמנם כבר ב-7691

החלה התיישבות בבקעת הירדן )היישוב מחולה( אך בשלב זה היו אלה היאחזויות נח"ל ששילבו

עבודה חקלאית לצד פעילות צבאית, שגיבתה את המאמץ הצבאי של חטיבת הבקעה. על תרומת

ההתיישבות למאמצי הבט"ש של צה"ל כבסיס ליציאה לפעולות וככוחות עתודה ראו: יחזקאל דרור,

, )ירושלים, 9891(, 881.

אסטרטגיה-רבתי לישראל

,

דדו: 84 שנה ועוד 02 יום

461 עוד על פיקוד צפון במלחמת ההתשה בגבול המזרחי ראו: חנוך ברטוב,

)אור יהודה, 2002(, 661-471.