73 / 86
72
: מבט מדרום לצפון על גדר המערכת וציר הטשטוש
תמונה 4
לפיכך, בתקופה זו )8691-0791( ניתן לאפיין את פעולות צה"ל בשני תחומים: הגנה
והתקפה. בהגנה - בנייתו של מכשול קבוע המבוסס על מערכת גדרות, מערכות התראה
אלקטרוניות, מיקוש ופריצתן של דרכים עליהן ניתן לנוע במהירות או לזהות את עקבות
המחבלים שחדרו ממזרח )דרכי טשטוש(. כמו כן, הוקמה שרשרת מוצבים סמוך מאוד
לקו המים או בגבעות החוואר השולטות בתצפית ואש על מעברים אפשריים. מאפיינים
אלה קשורים לתפיסת ההגנה הקבועה, ואליהם ניתן להוסיף גם את המארבים והסיורים
הרגליים, או הממונעים, לאורך גדר המערכת )תמונה 4(. בתוך מערכת ההגנה הקבועה
השתלבה ההגנה הניידת. תפיסה זו זכתה לכינוי מרדף כצורת קרב חדשה ובקעת הירדן
זכתה לכינוי 'ארץ המרדפים'.
המרדף התבסס על שילוב היכולת לזהות את נקודת החדירה תוך ביצוע הערכה מהירה
אודות כיווני התנועה האפשריים של אלה שחדרו. מרחב הפעולה במרדף היה השטח שבין
אזור החדירה )מערבית לנהר הירדן או קו הגבול בערבה( לבין היישובים הערביים בגב
ההר. יש לציין כי באזור הערבה היו חדירות רבות במטרה לפגוע במטרות אסטרטגיות של
ישראל כדוגמת מפעלי ים המלח, צינור הנפט, מכרות תמנע, וכן האפשרות לפגיעה ביישובי