Background Image
Next Page  76 / 86 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 76 / 86 Previous Page
Page Background

75

הפגיעה המתמשכת של צה"ל במטרות אסטרטגיות וכלכליות של ירדן הייתה אחד

הגורמים שהביאו את המלך חוסיין להבין כי עליו להגביל את פעילות המחבלים משטח

ממלכתו. המתיחות עם ארגוני המחבלים החלה כבר ב-8691 ונמשכה לסירוגין עד לשיאה

למעשה, מתקופה זו

182

בספטמבר 0791, עת חיסל הצבא הירדני את בסיסי המחבלים.

שקט הגבול המזרחי של ישראל. אמנם מעת לעת ניסו שרידי ה'פתח' לחדור לישראל, אך

הערכות צה"ל היו כי המחבלים ניסו להימלט מהצבא הירדני ולחבור לחבריהם ביהודה,

שומרון ורצועת עזה.

האם תפיסת ההגנה הייתה יעילה: דיון ומסקנות

רבים טוענים, ואין ספק כי בסיסי המחבלים בירדן חוסלו ופעילותם נפסקה כתוצאה

ממדיניותו של המלך חוסיין. אך אין בכך כדי לקבוע כי תפיסת ההגנה של צה"ל הוכחה

כלא יעילה. כמו כן, טענה זו ממעיטה בחשיבות הפעילות המבצעית, ההגנתית וההתקפית,

של צה"ל בתקופה הנדונה. זאת מכמה סיבות.

ראשית, במלחמה נגד כוחות לא סדירים נמצאים הצדדים הלוחמים בעקומת למידה

מתמדת. כל דפוס פעולה שפיתח צה"ל אמנם הביא להפוגה מסוימת בפעולות החבלה, אך

בהדרגה למדו אותו המחבלים כדי להתמודד אתו ושכללו את פעולותיהם. בדיון מטכ"ל

באוקטובר 8691 קבע וייצמן כי למידת דפוסי החדירות ומאפייניהן מעידות כי המחבלים

לפיכך, אסור היה על צה"ל להתמקד

183

משכללים את שיטותיהם מול המכשול הקבוע.

בדפוס פעולה אחד, והוא היה צריך לחדש את שיטותיו כל הזמן. עקומת למידה הדדית זו,

חיסול תשתית

184

מהווה, למעשה, את המאפיין העיקרי במלחמה נגד כוחות לא סדירים.

'פתח' על ידי ירדן קטע תהליך זה.

שנית, לכל אורך התקופה אנו רואים נסיגה הדרגתית מזרחה של בסיסי המחבלים. מאזור

יהודה ושומרון לאזור הבקעה הירדנית, ומשם מזרחה לגב ההר הירדני. מגמה זו הייתה

, )תל אביב, 0991(,

מדינות ערב: פרקי היסטוריה מדינית

281 לסקירה על אירועים אלה ראו: יעקב שמעוני,

923-333. אמנם ישראל העריכה את ירדן כמדינת אויב, אך היא נקטה קו תוקפני נגד סוריה ועיראק

אשר רצו לבוא לעזרת המחבלים ולהפיל את שלטונו של חוסיין. האינטרס המובהק של ישראל היה

חיסול נוכחות המחבלים בירדן, ולפיכך המלך חוסיין פעל לקידום האינטרסים האסטרטגיים של ישראל.

381 דיון מטכ"ל 86/83 )86/01/51(, ארכיון צה"ל, תיק איסוף 04/9002/22, עמ' 5-6.

481 סוגיה זו עולה שוב ושוב בספרים המבוססים על זיכרונותיהם של מפקדים בכירים, שבמהלך תפקידם

הטרור שנוצח:

; הנ"ל,

עקבות בערבה

התמודדו מול כוחות לא סדירים. בהקשר זה ראו למשל מימון,

מלחמה

, )תל אביב, 3991(. ראו גם את ספרו של משה תמיר,

דיכוי הטרור ברצועת עזה 1791-2791

, )תל אביב, 6002(. ספר זה מציג את דרכו הצבאית של תת אלוף תמיר, שאת רובה

ללא אות

עשה באזור רצועת הביטחון של דרום לבנון, במגוון תפקידי פיקוד. בפרקי הספר השונים מתבררת

עקומת הלמידה הן של צה"ל והן של חיזבאללה. תיאורים דומים ניתן למצוא גם בספרו של ויליאם

, )תל אביב, 9791(.

חייל מדווח

ווסטמורלנד,