67 / 86
66
רקע ההישגים הטריטוריאליים שהושגו בעקבות מלחמת ששת הימים. לאחר המלחמה
החלה להתפתח גישה חדשה למרכיב הטריטוריאלי, שזכתה לכינוי גבולות בטוחים ולאחר
בויכוח האסטרטגי, שהתנהל מול סגל הפיקוד הבכיר, עמדו
151
מכן גבולות בני הגנה.
שתי אפשרויות. הראשונה העדיפה להמשיך את מתכונת הביטחון השוטף שהייתה לפני
מלחמת ששת הימים, מתכונת שניתן להגדירה כמודל ההגנה הניידת. הגישה השנייה
העדיפה את הקמתה של מערכת הגנה קבועה שתתבסס על מכשול )גדר ומיקוש( ובנייתם
של מוצבים, מהם ייצאו הלוחמים לסיורים ומארבים. שוב יש לציין כי הדיונים אודות
ההיערכות בגבול המזרחי דומים במהותם לדיונים שנערכו גם עבור ההיערכות העתידית
מול מצרים וסוריה.
הדיון באפריל 8691 נערך בצל 'מבצע תופת' )8691/3/12(. הייתה זו פעולת התגמול
הגדולה ביותר אליה יצא צה"ל לאחר מלחמת ששת הימים נגד ריכוזי מחבלים באזור
העיירה הירדנית כראמה. בדיון המטכ"ל יש התייחסות ספציפית לדפוסי פעולה בחזית
המזרחית. זאת לאחר שהוכח כי צורות הפעולה של צהל עד מרס 8691 לא הצליחו לבלום
את ההסתננות מירדן. אמנם מבחינתם של דיוני מטכ"ל קודמים מתברר כי היקפי החדירה
מירדן צומצמו, אך הירידה ברמת הפעילות הוסברה בגלל מזג האוויר והקושי בחציית נהר
152
הירדן עקב עליית מפלסו והגברת הזרימה בנהר בעקבות הגשמים.
בתחילת הדיון אמר הרמטכ"ל, רב אלוף חיים בר-לב, כי חובה על צה"ל להפעיל יוזמה
התקפית וכי "...רק מארבים ורק גדרות ורק מוקשים...", קרי מתווה הגנתי, לא יביאו
כלומר, יש לשלב בין הגנה והתקפה ולמצוא
153
לצמצום פעולותיהם של ארגוני המחבלים.
את התמהיל הנכון אשר ימנע הסתננות במקביל לפגיעה במחבלים בתוך שטחי ההתארגנות
שלהם ממזרח לנהר הירדן.
מפקד חיל האוויר, האלוף מרדכי הוד, טען בדיון כי אם צה"ל יתמקד בפעולות הגנתיות,
הרי האויב ישכלל את פעולותיו, דבר שלמעשה יבטל את יכולתו המכשול לעצור את
מבחינתו,
154
ההסתננות. כמו כן לדעתו מכשול לא יכול "...למנוע מחוליות קטנות לחדור...".
חיל האוויר יכול להשיג הכרעה, בעיקר על ידי פגיעה במטרות ירדניות, ובכך להפעיל לחץ
על ירדן להפסיק את תמיכתה בארגוני המחבלים. לדעת הוד הפעלת חיל האוויר יכולה
.60 ,
בין שתי מלחמות
151 נדל,
251 דיון מטכ"ל 86/5 )86/1/22(, ארכיון צה"ל, תיק איסוף 04/9002/22, עמ' 4.
351 דיון מטכ"ל 86/31 )86/4/1(, ארכיון צה"ל, תיק איסוף 04/9002/22, עמ' 7.
451 שם, 8.