63 / 86
62
מקריאת ההצהרה הסופית של הוועידה
136
הפלסטינית שנערכה בקהיר ב-71 ביולי 8691.
עולה כי הערכת הארגונים הייתה כי כעת אין תמיכה כזו ויש לפעול להשגתה. ככל שחלף
הזמן התברר לפלסטינים כי יצטרכו להישען על כוחם שלהם. עובדה זו התבררה במיוחד
לאחר ספטמבר 0791, כאשר אזור המקלט החשוב ביותר שלהם בירדן הושמד.
ב-32 ביוני 7691 התכנסה הוועדה המרכזית של 'פתח' בבירה הסורית. לאחר ויכוח סוער
בסיוע
137
בין מנהיגי הארגון הוחלט על העברת מפקדות הארגון ופעולותיו לשטחים.
היעדר
138
סוריה, אלג'יריה ועיראק החלו מאות פעילים לחדור לאזורי יהודה ושומרון.
מערכת מכשולים לאורך נהר הירדן ורמת הגולן איפשר חדירה מהירה לאזורי גב ההר.
רשתות חבלה אורגנו בערים ובכפרים כשאנשי ה'פתח' זוכים לתמיכה של האוכלוסייה
המקומית. בספטמבר 7691 הכריז 'פתח' על פתיחתה של מהפכה מזוינת. ובאותו חודש
נערכו 31 פיגועים בתחומי ישראל. הכרזה זו הייתה חלק מהציפייה שהמאבק יתפתח
לכלל התנגדות עממית לשלטון הישראלי עד כדי מרי כללי של האוכלוסייה. שביתת
המורים הגדולה בספטמבר–אוקטובר 7691, שהתנהלה בשכם, נראתה כאילו החלה אותה
139
התקוממות עממית.
לאחר יוני 7691 פעילותו של אש"ף התנהלה רק בשטחי יהודה ושומרון. באזור השומרון
נמצאה האוכלוסייה הכפרית הצפופה ביותר, ושם קיווה ערפאת כי יוכל להקים את אזורי
הגרילה שלו. לאחר מכן תתפשט ההתקוממות לערי הגדה הגדולות. ייתכן כי סיבה נוספת
להתמקדות באזור השומרון הייתה הקרבה לירדן, ששימשה בשלב זה כאזור מקלט של
'פתח'. רצועת עזה כלל לא נלקחה בחשבון, כיוון שבאופן מסורתי האזור היה חסום בפני
'פתח' עד מלחמת ששת הימים. הסלמה בפעולות הטרור והלחימה ברצועת עזה התרחשו
140
בשלב מאוחר יותר.
Palestine National Assembly, Political Resolution (17/7/1968), in: Yehuda Lukaes (ed.),
136
.
Documents on the Israeli-Palestinian Conflict, 1967-1983
, (Cambridge, 1984), 143-149
.83-82 ,
"פתח"
731 יערי,
831 החלטה זו אישרה למעשה את הכרזתו של 'אל עציפה' )הזרוע הצבאית של 'פתח'( על העברת מפקדת
הארגון אל תוך השטחים. הכרזה זו ניתנה בביירות ב-02 ביוני.
931 לדיון נרחב על שביתת המורים כאפשרות ריאלית לתחילתו של מרד עממי ועל התגובות של ישראל,
, )תל אביב, 4891(, 703-023.
המקל והגזר: המימשל הישראלי ביהודה ושומרון
ראו: שלמה גזית,
041 הלחימה ברצועת עזה ומיגור הטרור שם לא עומדים בקריטריונים של דיון בחסימת גבולות על ידי
כוחות סדירים נגד כוחות לא סדירים. יחד עם זאת, הצלחתו של צה"ל ברצועה רלבנטית בדיון כללי
על לחימה נגד כוחות גרילה וטרור. הספר המקיף ביותר בנושא זו הוא זיכרונותיו של מפקד כוחות
,
הטרור שנוצח: דיכוי הטרור ברצועת עזה 1791-2791
צה"ל ברצועה בראשית שנות ה-07: דוד מימון,
)תל אביב, 3991(.