11 / 86
10
עליה למצוא מקום מרוחק מהישג ידם של הכוחות הצבאיים והפוליטיים החזקים ממנה.
באזור זה יוכלו הכוחות הקומוניסטיים להקים מערכת כלכלית אלטרנטיבית תוך גיוס
האוכלוסייה הכפרית המקומית לטובת המפלגה הקומוניסטית. מערכת זו הסתמכה על
אמונתו של מאו בגורם האנושי, שיידע להתגבר על כל הקשיים על ידי מציאת פתרונות
מתאימים. המערכת שהתגבשה הייתה הקמת גופי עזר מקרב האוכלוסייה המקומית,
שתמכה במערך הלוגיסטי של הצבא האדום. כמו כן, יחידות הצבא האדום עסקו בחקלאות
6
כדי לחזק את הקשר הפוליטי בין הצבא והכפריים ולספק לעצמם מזון.
בהגותו של מאו מהווה אזור הבסיס גם אזור מקלט. גודלה העצום של סין, והיעדר
מערכת דרכים ותקשורת יעילה איפשרו לכוחות הקומוניסטים להתרחק מהישג ידו של
האויב ולמנוע ממנו פגיעה בתשתית הפוליטית, הצבאית והכלכלית של כוחות המפלגה
הקומוניסטית. תנאים פיזיים אלה יאפשרו, לדעת מאו, לנהל מלחמה אשר תדגיש את
היתרונות של הצבא האדום, תוך ניצול חולשתו של האויב, שמאגרי כוח האדם שלו
קטנים מאלו של הקומוניסטים. קביעה זו תחזור באופן שיטתי בחיבורים הצבאיים של
מאו בדבר דרכי המלחמה של הקומוניסטים מול התוקפנות היפנית. כיום היינו קובעים
כי מאו כפה על צבאות האויב עימות א-סימטרי. אמנם לגואמינדנג וליפנים היה יתרון
צבאי–חומרי, אך לקומוניסטים היה יתרון צבאי–אנושי, אשר ביטל את יתרונו החומרי
של האויב.
חולשתו של הצבא האדום הסיני )ולמעשה, כל כוח פוליטי מהפכני( והצורך בגיוס
האוכלוסייה למען מטרות המהפכה מהווים, למעשה, את מימדי הזמן והמרחב במשנתו
הצבאית של מאו. כמו כן, נמצא כאן את שלושת עקרונות היסוד של מאו, שהם חשיבותו
של תהליך הפוליטיזציה של העם, הקמת אזורי בסיס והעובדה כי מאבק פוליטי וצבאי
מהפכני יהיה ממושך. שלושת העקרונות הללו משתלבים ביניהם ונגזרים אחד מהשני לכלל
מהות צבאית ופוליטית, המתווה את הדרך האסטרטגית למלחמה המהפכנית. בכך, טוען
7
(, הפך מאו לאב המייסד של תיאוריה צבאית חדשה - 'הלוחמה המהפכנית'.
Wylie
וויילי )
חולשתם הצבאית והפוליטית של הקומוניסטים בשילוב עקרונות הזמן והמרחב הביאו את
מאו לעצב את תפיסת 'המלחמה הממושכת'.
.
Chen-Ya Tien,
Chinese Military Theory: Ancient and Modern
, (Oakville, 1992), 215
6
J. C. Wylie,
Military Strategy: A General Theory of Power Control
, (New Brunswick, 1967),
7
. לדיון על הקשר בין פוליטיקה לאסטרטגיה, בבואנו לבחון את המחשבה הצבאי של מאו, ראו:
57
Howard L. Boorman and Scott A. Boorman, "Chinese Communist Insurgent Warfare,
.
1935-49", in:
Political Science Quarterly
81(2) 1966, 173-174