Background Image
Next Page  8 / 86 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 8 / 86 Previous Page
Page Background

7

מבוא

אחד התנאים החשובים ביותר לניהול מלחמת גרילה הוא הימצאותו של אזור בו יכולים

לוחמי הגרילה למצוא מחסה, להתאמן, לבנות את כוחם, להצטייד ולהקים בסיסי פעולה

( הוגדר על ידי מאו דזה

Safe Haven

מהם יצאו לפעולות קרביות. "מקום מקלט" )

( כמעוז אסטרטגי, אשר בעזרתו יכולות יחידות הגרילה לבצע את

Mao Zedong

דונג )

משימותיהן, לשמור על כוחותיהן ולהגדילן, וכמו כן, מתוך אזורים אלו יוצאות יחידות

הגרילה לפעולות נגד כוחות האויב. לפי טענתו של מאו, לא ניתן לקיים מלחמת גרילה

ממושכת, מעבר לקווי האויב, ללא בסיסים אסטרטגיים, כיוון שאלה משמשים כעורף

במדינה גדולה בהיקפה הטריטוריאלי כמו סין היו בסיסים אלו בתוך

1

עבור לוחמי הגרילה.

המדינה, אך הרחק ממרכז השלטון ומהישג ידו של הצבא. במדינות קטנות או במדינות בהן

שליטת הצבא חזקה ניתן לראות כי מקומות המקלט נמצאו מחוץ למדינה.

מנגד, על הצבא הלוחם בארגוני הגרילה לאתר את מיקום המעוזים ולכוון את פעילותו

הצבאית נגד אזורים אלה על מנת למנוע מהגרילה לחזק את ארגונה הצבאי והפוליטי. לפיכך,

הימצאותם של אזורי המקלט סותרת את ההנחה כי ללוחמי גרילה אין נקודות תורפה

אסטרטגיות שהם צריכים להגן עליהן. כמו כן, ניתן להגדיר את הדרכים המובילות אל אזורי

,(

Lines of Communication

המקלט ומהם אל עבר שטחי הפעולה כ'דרכי תקשורת' )

המהוות בתפיסה הצבאית יעדים אסטרטגיים חיוניים שיש להגן עליהם מחד, ויעדים

2

אסטרטגיים שיש להתקיפם ולהשמידם מאידך.

מטרתו של מחקר זה היא לבחון שלושה מקרי מבחן, אשר התרחשו בשלהי שנות ה-05

ובמהלך שנות ה-06 של המאה ה-02. המקרה הראשון הוא בחינת המערכה שניהלו

באלג'יריה )4591-2691(. המקרה השני, שיהווה את עיקרה

FLN

הצרפתים נגד כוחות ה-

של עבודה זו, יבחן את הניסיון האמריקני במהלך מלחמת וייטנאם )1691-3791(. והמקרה

השלישי הוא מלחמתה של מדינת ישראל בתקופת מלחמת ההתשה בחזית המזרחית,

לאחר מלחמת ששת הימים ועד שלהי 0791.

בכל שלושת המקרים נעשה ניסיון לחסום נתיבי חדירה לתוך אזורי עימות. באלג'יריה

התמקד רובו של המאבק בחסימת הגבול בין טוניס ואלג'יריה )'קו מוריס'(, כשזירות

על

1 מאו צה טונג, הבעיות האסטרטגיות במלחמת הגרילה נגד יפן, בתוך: יהושפט הרכבי )עורך(,

, )תל אביב, 9791(, 391.

גרילה

, )תל אביב, 1791(, 271-371. ראו גם: זאב, לקויר,

הגרילה

, )תל אביב, 0002(, 86-96.

מקורות המחשבה הצבאית המודרנית

2 על התפתחות המושג ראו: עזר גת,