15 / 86
14
קיומם של אזורי הבסיס. לא ניתן לקיים מבצעי גרילה מאחורי קווי האויב ללא הימצאותם
של אזורי הבסיס, המהווים את העורף הטקטי במלחמה חסרת עורף אסטרטגי.
כאמור, תפיסת המלחמה הממושכת ואזורי הבסיס היוו את עקרונות הזמן והמרחב
במחשבתו הצבאית של מאו. אפשר יהיה להביס צבא סדיר חזק רק אם תיבנה מערכת
צבאית דומה, ואם לוחמי הגרילה יהפכו בהדרגה לצבא סדיר. המלחמה הממושכת תספק
את הזמן הדרוש להשלמת התהליך שיתבצע בתוך אזורי הבסיס )המרחב(. גם בהדגשת
המרכיב החברתי ניתן למצוא את תפיסת הזמן והמרחב. הזמן הארוך )המלחמה הממושכת(
יאפשר את חינוך ההמונים וגיוסם למסגרות הצבאיות השונות, ואילו עצם מיקומם הפיזי
של הכפריים מהווה את מרחב הפעולה של הגרילה ושל הצבא הסדיר.
לסיכום ניתן לומר, כי מחשבתו הצבאית של מאו נשענה על עקרון יסוד מרכזי אחד –
המלחמה הממושכת. לעיקרון זה יש שלושה עקרונות משנה פוליטיים וצבאיים המשתלבים
ומשפיעים האחד על השני. העיקרון הראשון הוא השגת תמיכתה של האוכלוסייה הכפרית,
העיקרון השני הוא כינונם של אזורי בסיס, והשלישי הוא בנייתם של כוחות צבאיים
סדירים, אשר ישיגו את הניצחון הסופי. נכון הוא כי עקרונות אלה היו ידועים ללוחמי
הגרילה משחר ההיסטוריה, אך חידושו הגדול של מאו הוא השימוש באסטרטגיה צבאית
ידועה במסגרת תנועה פוליטית אשר פעלה במדינה ענקית ונחשלת כמו סין.
ניצחונם של הקומוניסטים על הגואמינדנג והילת המיתוס שיצרו כמי שהכריעו את יפן,
הביאו לכך שהתיאוריה )והמעשה( המאואיסטים הפכו למודל חיקוי עבור תנועות לאומיות,
בדרך כלל קומוניסטיות, שהחלו במאבק לשחרור לאומי מעול האימפריאליזם המערבי. אך
התיאוריה המאואיסטית עברה שינויים והתאמות בהתאם למציאות הפוליטית והצבאית
בזירות המלחמה השונות. אזורי הבסיס, לפי משנתו של מאו, מהווים למעשה גם אזורי
מקלט, אליהם יכולים לוחמי הגרילה להימלט לאחר תבוסה, או לתכנן את צעדיהם הבאים,
וכי אזורים אלו יימצאו בתוך המדינה עצמה. דבר זה היה אפשרי במדינת ענק כדוגמת סין.
שלושת מקרי המבחן, אותם ינתח מחקר זה, מציגים מקרים בהן הגרילה בנתה את כוחה
הצבאי מחוץ למדינה בה נערך העימות, ולמעשה אזור המקלט נמצא ביישות פוליטית
אחרת. בניין הכוחות מחוץ למדינת העימות נבע משני גורמים עיקריים. הראשון, עוצמתה
הצבאית של המדינה מולה התמודדו כוחות הגרילה ושליטתה הכמעט מוחלטת בכל שטחי
המדינה, קרי אזורי הבסיס. הגורם השני היה חוסר רצונה של המדינה להרחיב את גבולות
העימות על ידי ניהול מלחמה קרקעית באזורים חדשים. כך למשל גיאפ, מפקד הכוחות