13
פי שהסמכות והאחריות היא בידי הנשיא, האחרון נוטה לקבל את הכרעותיו החשובות בעצה
אחת עם אחרים. קבלת החלטות בתחום הביטחון הלאומי מסובכת מאוד, מאחר שמקבלי
ההחלטות צריכים להתמודד עם מידע מורכב ביותר, ולכן כאשר נשיא או גוף ממשלתי ניגשים
לקבל החלטה בתחום הביטחון הלאומי הם חייבים לנתח, לתאם ולשלב יחד את המאמצים,
המידע, העצות וההמלצות של כל המשרדים הסוכנויות והגורמים הכפופים להם )בן-מאיר
.(35-19 :1987
מדינות לאום שואפות על פי רוב לשמר את זהותן האתנית והלאומית, ולפיכך הן עשויות
( שתואר לעיל,
Jones
לקבל החלטה בשלבי ההקצאה והתיחום, על פי המודל של ג'ונס )5491
בהסכמה באופן חד-צדדי או בכפייה, על הקמת גבול מדיני על בסיס שיקולים אתניים, קרי
התוויית קו גבול החוצץ בין קבוצות אתניות שונות והשומר על הצביון האתני של המדינות
השכנות או של אחת מהן, ובשלב המינהל לנהלו בהתאם לטיב היחסים ביניהן. גבול כזה,
(
ethno-territorial boundary
המשמש חיץ בין קבוצות, מכונה גבול טריטוריאלי-אתני )
או גבול אתניים.
קבלת החלטות על התוויית גבולות מדיניים אתניים – תיאור מקרים
פריסתן המרחבית של קבוצות אתניות עשויה לקבל משנה תוקף בחשיבותה בעת התוויית
גבולות מדיניים, לרוב במקרה שמדינה המורכבת מכמה וכמה קבוצות אתניות מתפרקת
למדינות לאום חדשות, שצביונן הלאומי והאתני נגזר מאוכלוסיית הרוב האתנית החיה בשטחן.
גבול רוסיה והמדינות הבלטיות אחרי מלחמת העולם הראשונה
אורכו של קו הגבול בין רוסיה ללטביה הוא כ-712 ק"מ. הוא מתחיל ממשולש הגבולות
רוסיה-לטביה-אסטוניה בצפון ונמשך עד למשולש הגבולות רוסיה-לטביה-בלרוס. עד לשנת
8191 הייתה לטביה באופן פורמלי תחת שליטתה של האימפריה הרוסית, אולם בשנות מלחמת
העולם הראשונה היא הייתה תחת כיבוש גרמני. בתום המלחמה, ב-81 בנובמבר 8191, כשבעה
ימים אחרי כניעת גרמניה לבעלות-הברית, הכריזו איכרים, בני מעמד הביניים וקבוצות
סוציאליסטיות על עצמאות. במשך שנתיים התחוללו מאבקים בין הלאומנים, הבולשביקים
והתושבים ממוצא גרמני. בשנת 9191 קיבלה ממשלת לטביה פנייה מברית המועצות לדון
(. המשא ומתן התנהל ללא קשיים מיוחדים, כי
Woolf
בהסכם שלום, וזו השיבה בחיוב )6991
חילוקי הדעות בין הצדדים לא היו עמוקים. לפי דוח שהגיש ראש המשלחת הסובייטית אדולף
אברמוביץ יופה )דמות מרתקת בפני עצמה( למשרד החוץ הסובייטי, התגלה עוד בתחילת