בין ייהוד לאיבוד הגליל.

52 / 78

50
מכוח העבודה הערבי. 26%- מכוח העבודה היהודי ו41% 1995 התעשייה העירוני הועסקו בשנת
נתונים אלה היו שריד למדיניות העתקת המפעלים לנצרת עילית ככלי למשיכת אוכלוסייה יהודית
– 1995 : מפקד אוכלוסין1995 לעיר – מדיניות שנקטו ממשלות ישראל בשנות השישים (למ"ס
ב). 2.8 עיבוד לוח
פתיחת השוק הישראלי לתחרות וייבוא מוצרים מחו"ל הביאו למן המחצית השנייה של שנות
מכלל כוח 31.4% ,2008 התשעים לצמצום סקטור התעשייה בעיר, עד סגירתו. כך למשל בשנת
40%-) כ 1995( העבודה העירוני הועסק בתעשייה, חקלאות ובינוי, בעוד שבמפקד האוכלוסין הקודם
). משלח יד נוסף שקטן לאורך השנים 15 מכלל כוח העבודה העירוני הועסק במשלח יד זה (איור
11.5%- ל1983 בשנת20%-הוא תחום הפקידות, ובפרט הפקידות הממשלתית. זו התכווצה מכ
. נראה אפוא שהייעוד התעסוקתי שהועידו לנצרת עילית קובעי 2008 בחלוף חצי יובל, בשנת
המדיניות הכלכלית והלאומית בשנות השישים כבירת ענפי השירותים הממשלתיים והתעשייה לא
עשה את שלו, ואת מקומם של ענפים אלו תפסו בעיקר נותני שירותים (מוכרנים, סוחרים וכיו"ב)
ובעלי משלח יד בלתי מקצועיים. יש בכך, גם אם לא באופן מובהק, כדי ללמד על היחלשות הרמה
: מפקד האוכלוסין – נצרת עילית (פרופיל); סופר 2008 הסוציו-אקונומית של נצרת עילית (למ"ס
.)1981 ,1977
עולה, כי כבר בעשור הראשון למאה הנוכחית פעלה נצרת 2014 מתכנית המתאר העירונית לשנת
עילית למינוף ענף התיירות בתחומה, תוך ניצול קרבתה לנצרת על אתריה הדתיים וההיסטוריים,
וליער בלפור המושך בשנים האחרונות תיירות אקולוגית ותיירות נופש ופנאי. בפועל, טרם הוצעה
על ידי העירייה או על ידי משרד התיירות תכנית שתיצור בסיס תיירותי בנצרת עילית (אתר עיריית
41נצרת עילית).
התחילה הלמ"ס לאפיין את יישובי ישראל לפי הרמה החברתית-כלכלית של אוכלוסייתם. 1995 בשנת
, כלומר ברמה סוציו-אקונומית 10 ) מתוך116 (דירוג5 בשנה זו נמצאה העיר נצרת עילית באשכול
, אך בדירוג גבוה יותר 5 שוב מוקמה נצרת עילית באשכול1999 ממוצעת-נמוכה. בדוח משנת
.120-126 , אך דירוגה השתנה תדיר ונע בין המקומות5 נותרה באשכול2003-2001 ). בשנים121(
– רמה סוציו-6 , לראשונה מאז החל להתפרסם מדד זה, מוקמה נצרת עילית באשכול2006 בשנת
) ושדרוגה נבע יותר מהיחלשות 126( אקונומית ממוצעת. אמנם היא דורגה בתחתית האשכול
יישובים אחרים מאשר משיפור שחל בה, אך מבחינה סמלית זה היה שינוי חיובי. עם פרסום הדוח
ודורגה במקום 5 ) שבה העיר לאשכול2008 (שהתייחס לשנת2013 האחרון של הלמ"ס מיולי
(דירוג מתוקנן). בהתייחס לדירוג נצרת עילית בהתבסס על מדד הכנסה לנפש מתוקננת 113-ה
(למ"ס 102 , ברמה נמוכה, במקום4 בלבד, נראה כי מצבה חמור אף יותר והיא מדורגת באשכול
: דירוג הרשויות לפי מדד חברתי-כלכלי). 2013-1995
). תכנית מתאר חדשה. 2014 עיריית נצרת עילית (ינואר 41