18 / 36
16
ארנון סופר
שלום פרופסור סופר,
כאחד מעמודי התווך של מגדלי הפרחים בארץ, לשעבר, קיבלתי את מאמרך על החקלאות
בישראל מרבים מחברי. אני בן ליהודים ציונים שבנו את הארץ מקיבוץ דפנה בצפון ועד כפר
הס במרכז. נולדתי לחקלאות, והיא הייתה נשמתי עד לפני שנה. חיכיתי להזדמנות לברוח,
כי נקעה נפשי מהממסד, וכשזו נקרתה בדרכי, לא היססתי. ברשותך כמה מילים:
הציונות והחקלאות נולדו יחדיו, התפתחו יחדיו והקימו את ישראל יחדיו. כמו תאומים
סיאמיים. הנבואה השחורה שלי היא, שכאשר יסיימו להרוג את החקלאות, ימותו אתה
הציונות ואחר כך המדינה. המצב עדיין הפיך.
בני הצעיר, מגיבורי ישראל של השנים האחרונות, שהוא וחבריו מנעו בגופם פיגועים, מתעתד
ללמוד חקלאות. לא אמנע זאת ממנו, אך גם לא אעודד אותו לפתוח את משקנו שוב לייצור.
מקווה שמאמרך לא יהיה קול קורא במדבר.
בברכה מקרב לב
כפר-הס
נ"ב. חגי ישראל הם גם הסיבה לשנים המעוברות (אחרת היינו – כמבקשי נפשנו – מסתובבים
עם שנת הירח).
* * *
שלום,
, רגע לפני שהוספנו למשק הזיתים במושבה מגדל עוד
04:45
ביום שישי האחרון בשעה
81-
שנה), הקראתי לאבא בן ה
40
שכבר נטועים
2,500-
כמה עשרות שתילים (בנוסף ל
חקלאי מהמושבה מגדל את הדברים שכתבת בחוברת העוסקת בחשיבותה של החקלאות
לביטחונה של ישראל.
לא זוכר את היום שבו ראיתי דמעות בעיניו ולדעתי לא היה יום כזה. באותו בוקר, רגע לפני
נטיעת הזיתים אני חושב שזה הגיע.
בשמו ובשם חקלאים רבים אני מודה לך, מעריך את היושר והכנות וחש סוג של צדק שנעשה
גם במרחב משמעותי זה.
27.7.10 )
על החתום (איש צבא בכיר
* * *