16 / 36
14
ארנון סופר
ש.כ.ן. – שותפות כללית חקלאית
כרם-שלום, ניר יצחק
פרופ' ארנון סופר הנכבד שלום וברכה,
שמי איציק. בעת הזו אני מנהל שותפות לגידולי שדה של הקיבוצים כרם-שלום וניר-יצחק.
קראתי בעיון ובקורת רוח מרובה את הגיגיך בזכות חקלאי ישראל.
מקומנו הוא באזור חבל הבשור, חבל שהוא: אסם ירקות, שכפ"צ ביטחוני, מגן קרקעות בפני
השתלטות עוינת (ולא רק) ואפילו חבל ירוק שמונע מדבור מהשטח שממוקם צפון מזרחית
לנו (זה אפשר רק עם מים) ויותר מזה, משתמש רק במי שפד"ן (קצת אקולוגיה).
אנחנו החקלאים, ברוב המקרים, נתפשׂים כבעיה של המדינה הזו. אנחנו מבזבזים את
מימיה מזהמים את מקורות המים (ולאחרונה במסרים סמויים מרעילים את מזונה, עיין
" של חברת שופרסל). אנחנו נלחמים בתקנות ובפקידים
יותר בקרה פחות הדברה
ערך: "
על מנת לחיות בכבוד.
לפני כשנה חווינו מלחמה "על הבית", ולמותר לציין שאנחנו למרות הכול מעבדים את
השטחים שהופקדו בידינו עד לסמ"ר האחרון.
בפעם הראשונה זה זמן רב אני מוצא את עצמי גאה במעשי ומוערך על ידי אחרים, ומחמם
את הלב שזה בא מאנשי מקצוע כמוך.
בדרך כלל אני לא מגיב למאמרים כאלה ואחרים, אך משהו שונה קרה לי הפעם. ועל זה
נתונה לך ברכתי. מי ייתן ותצליח להאיר לסומים שבינינו מה זו חקלאות באמת ולמה זו
ן".
חקלאות כאן – מולדת כא
משימה לאומית שצריך לפחות לא להפריע לה, וכפי שציינת "
* * *
מועצת הצמחים
המועצה לייצור צמחים ולשיווקם
לארנון היקר! דבריך על החקלאות וחקלאי ישראל מרטיטים לבבות רבים!
קטונתי לדבר בשם הסקטור החקלאי, אבל ראוי שתדע שחשיבות אמירותיך הקצרות
והנחרצות הן בראש וראשונה בזקיפת קומתם של החקלאים עצמם ובתחושת הגאווה
העצמית שנטעת בהם, כבר-סמכא וכמדען שמכיר היטב את הזירה.
לו הייתה רואה את כמות התקשורת הפנימית בין החקלאים וכיצד דבריך מועברים מאיש
לרעהו, תוך ביטוי לקורת רוחם – היית נוכח עד כמה יש שכר לפועלך, ולו רק לעניין חשוב
חקלאי
זה. ברור אפוא שעלינו להציג את דבריך בפני רבים וטובים בחברה הישראלית.
ישראל הם מהטובים בעולם!