Background Image
Table of Contents Table of Contents
Next Page  44 / 86 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 44 / 86 Previous Page
Page Background

42

תעשייה

בהשוואה לשכנותיה בעולם הערבי, תעשיית מצרים מפותחת יחסית. משקלם הכולל של ענפי

התעשייה בתרומה לתמ"ג עומד על כ-%6.73, ומועסקים בו כ-%71 מכוח העבודה. זה שנים שמצרים

מתמודדת עם ביקוש עצום למקומות עבודה מצד עובדים שהשכלתם והכשרתם הטכנולוגית היתה

בסיסית ביותר. לכן, באופן מסורתי הושם דגש על פיתוחם של ענפי תעשייה עתירי ידיים עובדות,

שהשקעות ההון הנדרשות בהם נמוכות יחסית, ולכן גם רווחיותן נמוכה. ענפי התעשייה הוותיקים,

ובראשם הטקסטיל, הסוכר ועיבוד המזון, מבוססים על תוצר חקלאי מקומי. תעשיות עיבוד כותנה

ויצור טקסטיל, מפעלי אריגה ומתפרות מרכיבים חלק נכבד מיצוא המצרי )כ-%31(. מוצרי תעשיית

המזון והצריכה מיועדים בעיקר לשוק המקומי. מפעלי תעשייה קלה ממוקמים בכל ערי מצרים, אך

הריכוזים הגדולים הם באזור הדלתא )דמנהור וטנטה(.

חומרי גלם אחרים שנמצאו בשטחה של מצרים משמשים תעשיות מתוחכמות יותר ופחות ותיקות:

פוספטים לייצור דשנים, מלט, עפרות ברזל לתעשיית פלדה, פחם ומנגן שנמצאו בכמויות קטנות

יותר. מצרים התברכה גם במקורות אנרגיה: נפט וגז שמשמשים את תעשיותיה )להלן(. יחד עם

שאר אוצרות הטבע משמשים מחצבים אלה בתעשיות כימיקלים, פטרוכימיה, תרופות וצבעים.

חלק מהמחצבים מיועדים ליצוא כחומרי גלם, וחלקם עוברים עיבוד תעשייתי ראשוני ומיוצאים

לאחר מכן. כוח עבודה זול, חשמל זול וקרבה לשוק האירופי הביאו לשגשוג תעשייות האלומיניום

והפלדה וכן מוצריהם.

לאורך השנים התפתחה במצרים תעשייה צבאית, הכוללת מפעלי הרכבת רכב ומטוסים. עם זאת,

לאחרונה תלויה מצרים בספקי נשק חיצוניים, ובעיקר בארצות הברית, שכן התעשיות הצבאיות

המקומיות התיישנו ואינן יכולות לספק נשק מודרני, אמין ויעיל.

מצרים מייבאת מגוון רב של מוצרי חשמל ואלקטרוניקה, מכונות וכלי רכב וציוד חקלאי ממוכן.

בעשור הראשון של שנות האלפיים השקיעה הממשלה בתיעוש, במטרה לצמצם את האבטלה,

בעיקר בערים הגדולות, להקטין את התלות ביבוא ואולי להגדיל את היצוא. תוצאות המאמצים

עדיין דלות. אמנם, ב-2102 עמד קצב הגידול של הענף על כ-%5.0, אך מחסור באנרגיה )עליו יפורט

בהמשך( וחוסר השקעות עוצרים אותו. גם איכות כוח העבודה המצרי אינו משתפר. לסיכום, לא

נראה באופק שיפור משמעותי לכלכלה המצרית ולעובד המצרי.

על קרקע מצרית ובעזרת מים של מצרים מגדלים חקלאים מצרים מוצרי מזון ליצוא לאיחוד האמירויות

הערביות, ללוב ובעיקר לערב הסעודית העשירה. כל זה מתבצע לעיניהם של רבבות פלאחים עניים, המצטופפים

בחלקיהם הזעירות, רבים ביניהם על מכסות מים להשקיה, מגדלים תפוקה מצומצמת וכמעט שלא זוכים בדבר

מן השלטונות.