Background Image
Table of Contents Table of Contents
Next Page  25 / 86 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 25 / 86 Previous Page
Page Background

23

במרס 1102, כחודשיים לאחר נפילת משטר מובארכ במצרים וחוסר היציבות הפנימית במדינה,

ניצלה אתיופיה את המצב והחלה לבנות את סכר המילניום, הנקרא עתה סכר הרנסאנס הגדול

(, במרחק של כ-04 ק"מ מגבול סודאן אתיופיה. רוחבו

Grand Ethiopian Renaissance Dam

)

של הסכר 008,1 מ' וגובהו 541 מ'. צפוי לאגור 36 מיליארד מ"ק מים, וכושר ייצור החשמל שלו יהיה

052,5 מגה-וואט )יותר מכפליים מזה של סכר אסואן הגבוה(. עלותו מוערכת ב-5 מיליארד דולר,

והוא צפוי להסתיים בשנת 5102 )לאחר 44 חודשי עבודה(.

בכוונת האתיופים למלא את המאגר במשך שלוש עד חמש שנים. הדבר יפגע קשות באספקת המים

למצרים, ועל כן ייתכן שזמן המילוי יארך יותר. את הסכר מקימה חברה איטלקית, בעלת ניסיון

בתחום זה באתיופיה )סכר זה יצטרף לשני הסכרים הקיימים באתיופיה לאורך הנילוס(. עם היוודע

הדבר פתחה מצרים במהלך הסברה בינלאומי שיקנה לה את הלגיטימציה והגיבוי לפגוע בסכר

באמצעים צבאיים, אם ייפגע המשאב החיוני לקיומה. בין השאר טענו מצרים וסודאן, שהסכר

נבנה באזור המועד לרעידות אדמה, מבלי שאתיופיה ביצעה מחקרים לבחינת עמידותו ברעידות

אדמה חזקות, וכן, שאתיופיה לא בדקה את השפעת הקמת הסכר על הזרימה בנילוס, על הסחף, על

הגידולים ועל כמויות המים שצפויות להגיע למצרים.

על פי מסמכים שפורסמו באתר ויקיליקס, מצרים אף תכננה מהלכים התקפיים )דרך סודאן( שנועדו

להרוס את הסכר. באתר פורסם, כי סודאן הסכימה שמצרים תקים בשטחה בסיס חיל אוויר שיהיה

"רגל קדמית" לתקיפה לשם הריסת הסכר, אם ייכשלו המאמצים הדיפלומטיים. בהקשר זה מעניין

לציין, כי מצרים הפכה את שדה התעופה התיירותי באזור אבו סימבל, הקרוב לגבול מצרים-סודאן,

לשדה תעופה צבאי. עם זאת, מאחר שחברות אמריקניות, אירופיות ובעיקר סיניות מושקעות

בבניית הסכר, יש להניח שקהיר לא תממש את איומיה, ולא נראה בזמן הקרוב את צבא מצרים נלחם

בפנים היבשת האפריקנית. בקהיר עסוקים בשמירת היציבות הפנימית ולא בהרפתקאות בזירת

החוץ, עם זאת הסכר מאיים על היציבות הפנימית והביטחון של מצרים. מכל מקום, אחרי יותר

ממאה שנים של הגמוניה מצרית על מי הנילוס, אתיופיה היתה הראשונה לומר "לא עוד!". לאירוע

זה יכולות להיות השלכות חשובות. סודאן הדרומית עשויה גם היא לדרוש את חלקה, ובעקבותיה

יתר מדינות הנילוס הדרומיות )המשווניות(.

משק המים המצרי העדכני ביותר מוצג בטבלה 4. בשנת 4102 חיים במדינות האגן 443 מיליון בני

אדם. עד 4202 יתווספו 211 מיליון, עד 0502 עוד 282 מיליון, וכך יחיו באגן הנילוס 057 מיליוני בני

אדם ללא מים לשתייה, להשקיה וליצירת חשמל. תאורטית, יש פתרונות לאגן הנילוס – אם מצרים

תיאות לוותר על סכר אסואן ולפרקו. במקומו ייבנו סכרים ברמות אתיופיה ובמדינות המשווניות.

כך, רק על ידי הפסקת ההתאיידות ייחסכו כ-01 מיליארדי מ"ק מים. דווקא אתיופיה קוראת נכון