האופציה הימית השדרה הכחולה

מתקנים צבאיים

הביקוש למתקנים צבאיים יימשך מן הסתם עוד שנים רבות ואף יתעצמו לנוכח הנעשה בזירה הימית

והגידול בכלים שצה"ל יידרש להם. אלה כוללים:

•

מתקנים בעלי זיקה לים, בעיקר בסיסים ומעגנות של חיל הים

•

מתקני תשתית מהסוגים שנכללו לעיל, הנמצאים בשימוש אזרחי וגם בשימוש צבאי – שדות

תעופה צבאיים, מתקני אחסון דלק צבאיים, מתקני שידור גדולים

•

מתקנים צבאיים מיוחדים בעלי מאפיינים המתאימים למיקום על אי מלאכותי עקב טווח

השפעות רחב, כגון מצבורי תחמושת או קרינה

•

מתקן ניסויים מרכזי במקום מתקן הניסויים הקיים כיום, המטיל מגבלות רבות על שטחים

נרחבים הסמוכים לאזורים מיושבים.

קרקע חקלאית

האם יש לראות בקרקע חקלאית משאב תשתיתי? נראה שכן – כי זהו משאב חיוני לעצם קיומו

של האדם. אם זה לא ברור דיו, נזכיר כי שינויי אקלים ומחסור צפוי במזון מחייבים משנה זהירות

על מנת לא לפגוע במשאב מתכלה זה. מדינות רבות הפסיקו לייצא מזון ואוגרים אותו, וטוב תעשה

ישראל אם תתייחס לקרקע בזהירות הראוייה. עניין זה כנראה אינו מובן לאנשי הנדל"ן ולאנשי

התכנון. ייאמר במפורש: יש לשמור על כל דונם לשימוש חקלאי, וזו עוד סיבה לכך שצריך לצאת

). כיום, אל

IPCC

אל הים, ואת השטח המתפנה לייעד גם לחקלאות (ברקובסקי וסופר 3102; 7002

מול הצורך הברור בקרקע חקלאית המציאות טופחת על פנינו ומצביעה על ביקושים גדלים והולכים

דוקא לקרקע זו. ב-4102 שטח הקרקעות המתאימות לחקלאות והמוגדרות בתמ"א 53 כקרקע

מעובדת במרקמים העירוניים נאמד ב-000,034 דונם. בימים אלה עומד אגף התכנון במשרד הפנים

להפוך כ-000,71 דונם לשטחים מבונים. אבל, לאור התחזיות של גידול האוכלוסייה במישור החוף,

עד לשנת 0502 תנוצל עד תום כל יתרת השטח החקלאי באזור המרכז ובתל אביב, ואולי עוד קודם

לכן. וגם זו סיבה לכך שיש לשקול ברצינות ובדחיפות את היציאה אל הים.

ההיסטוריה של רעיון הקמת איים מלאכותיים בים

בשנים האחרונות העלו גורמים שונים רעיונות להרחבת עתודות הקרקע בישראל על ידי בניית איים

מעשה ידי אדם בים, ייבוש שטחים מהים, הקמת איים צפים או איים על כלונסאות. כל אלה בוצעו

או מתוכננים לביצוע במקומות שונים בעולם.

הרעיון של הקמת איים מלאכותיים בישראל הועלה עוד בשנות השישים של המאה ה-02 על ידי

האדריכל מיכאל בורט בעבודת הגמר שלו בטכניון שכותרתה: "פיתוח איים אורבניים מול ראש