18 / 80
17
המהנדס, הוגו מרום ניסה לקדם את רעיון העתקת שדה דב לים )שליין 9991(, נושא שעלה על
הפרק פעם נוספת בימים אלו על שולחן הממשלה )איור 2(. למעשה, בשנת 3791 פורסם מכרז
להקמת אי מלאכותי לשדה דב, אולם בשל מלחמת יום הכיפורים בוטל המכרז.
במטרה להיערך למתן פתרונות לתחזיות של גידול האוכלוסין בישראל החליטה ממשלת ישראל
לבחון היתכנות להקמת איים מלאכותיים נוכח חופי ישראל בים התיכון. בשנת 6991 חתם ראש
הממשלה דאז, מר שמעון פרס, על מסמך הצהרת כוונות עם ראש ממשלת הולנד מר וים קוק,
לשיתוף פעולה ומחקר בנושא הנדסת חופים. למימוש האמור לעיל הוקמו ועדות היגוי בהולנד
ובישראל והוקצב לנושא תקציב של שני מליון דולר.
בדיקת ההיתכנות נערכה ביו השנים 7991-0002 ועיקרי מסקנותיה הוגשו לשר התשתיות הלאומיות,
כולל דוח ביניים ב-8991, ודוח סופי בפברואר 0002. עיקרי מסקנות הדוח:
•
קיימת היתכנות סביבתית, טכנולוגית, משפטית וכדאיות כלכלית.
•
בעיקר לשימושים המטילים מגבלות על סביבתם )מתקני תשתית ושדות תעופה(.
•
קיים חוסר במצאי חומרי מילוי.
•
נדרשת תכנית מתאר לאיים ולמערכת התחבורה המשרתת אותם.
בדבר הקמת איים מלאכותיים בחופי ישראל. בנוסף,
2
בעקבות הדוח התקבלה החלטת ממשלה
התקבלה החלטת הקבינט החברתי-כלכלי מיום 1002/6/3 שאישרה את המלצות ועדת המנכ"לים
כדלקמן:
•
להמשיך לאסוף ולעבד נתונים לצורך יצירת התשתית התכנונית הדרושה להקמת איים
מלאכותיים.
•
לקדם הוראה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה בדבר עריכת סקר וגיבוש מדיניות בכל הנוגע
להקמת איים מלאכותיים בחופי ישראל.
שעיקרי המלצותיו:
3
ואכן בשנת 7002 פורסם מסמך מדיניות לאיים מלאכותיים לתשתיות
•
שימוש באיים מלאכותיים למתקני תשתית בלבד.
•
מימון הפרויקט באמצעות פינוי קרקע מתשתיות באזורי תפוסה.
•
כדאיות להקמת איים קטנים )מאות דונמים( עבור תשתיות.
•
הקמת אי ראשון כפרויקט חלוץ )פיילוט( ללימוד הנושא.
2 החלטת ממשלה מספר כל/68 מיום 0002/21/81.
3 מסמך מדיניות לאיים מלאכותיים לתשתיות, משרד הפנים - מנהל התכנון, יולי 7002.