האיום הסיני: ריאלי או מדומה?

אך לא רק ארצות הברית מאיימת או מגבילה את סין. צומחות סביבה מעצמות אזוריות חשובות

הזקוקות אף הן למשאבים: הודו, יפן, דרום קוריאה, הפיליפינים. חלק מהמדינות נושפות בעורפה

ממש: וייטנאם, אינדונזיה, מלזיה, אוסטרליה, ורוסיה מצפון.

סין אינה התגלמות הרוע העולמי או אימפריית רשע; היא פשוט עוד מעצמה שיש לה אינטרסים

בכל 063 המעלות שמסביב לה. על כן היא גולשת לאיטה לאוקיינוס ההודי, מחפשת מאחזים

Malik

בפקיסטאן, מה שמעורר חששות בהודו (1102

ברקובסקי הביא שורה של טיעונים להוכיח כי בעיותיה הפנימיות יפריעו לה להתעצם. בשורות

הבאות ננסה להשיב עליהם:

– גם אם סין תלך ותזדקן, הרי האוכלוסייה הצעירה ה"מעטה" שיש לה היא עדיין הגדולה

דמוגרפיה

ביותר בעולם. מתוך אוכלוסייה זו תוכל סין ללא קושי לגייס לצבא כ-001 מיליון גברים, ולהותיר

מאות מיליונים שימשיכו לעבוד בכלכלתה בעיתות חירום.

– זאת בעיה קלה יחסית למעצמה כסין. משמעת ברזל, שימוש בכוח נגד מפירי סדר,

הטרוגניות

תשלום נאה לכוחות הלוחמים וכל בעיות ההטרוגניות ייעלמו ויהיו כלא היו.

– יש הטוענים כי מכיוון שבתוך חמש שנים תהיה ההכנסה לנפש בסין כדי

רוחות דמוקרטיות

000,51 דולר, הרי סין תיפתח לרוחות דמוקרטיות ועל כן תהיה מדינה פחות מסוכנת. אינני מקבל

אימוץ מודלים מערביים לעולמות אחרים. פעמים רבות מדי ראינו כיצד העולם המערבי שוגה

באשליות כאלו ומשלם מחיר כה יקר על שגיאותיו. לא במקרה הסינים, יותר מאחרים, נבהלו

NIC

מהאביב הערבי, לא השלו את עצמם בנוגע לכיוון שאליו הוא מוביל ומתכוננים לגרוע מכול (

.)2012

– העיור המואץ, ההכנסה הנמוכה לכוח העבודה הגדול (למעשה עבדות לכל

קשיים אחרים מבית

דבר ועניין!) וכדומה – כל אלה אם יביאו לאי-שקט, רק ימריצו את השלטונות להסיט את תשומת

הלב הלאומית מהחזית הפנימית אל ה"איומים" מבחוץ, ואלה יסייעו ליצירת מכנה משותף לאומי

רחב ככל האפשר. ההיסטוריה האנושית מלאה בדוגמאות של כישלונות מבית שדחפו מנהיגים

להפנות אצבע מאשימה כלפי חוץ, וסין לא תהיה שונה.

– אכן, לסין יש היסטוריה כזאת, אך עם חכם כמו העם הסיני

היסטוריה של כישלונות צבאיים

לומד את הלקח, ויום אחד גם ינצח, ומניצחון לניצחון יגבר התיאבון לעוד הצלחות. אין חדש תחת

השמש. אמנם סין טרם פיתחה אמצעי מלחמה וטכנולוגיה מתקדמת משלה, אך העם הסיני הוא עם