Background Image
Next Page  25 / 58 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 25 / 58 Previous Page
Page Background

24

במהלך שנות התשעים התרחשו כמה אירועים פוליטיים חשובים שהשפיעו לטובה על כלכלת

סוריה. מלחמת המפרץ הראשונה הכניסה לקופת המדינה בשנים 1991-4991 כשלושה מיליארדי

דולר ממשקי הנפט במפרץ בתמורה להצטרפותה לקואליציה נגד עיראק. בסוף שנת 1991 את

השתלטותה על לבנון. הדבר פתח עבור אזרחיה מאות אלפי מקומות עבודה, וחלק מן העובדים

העבירו לקרובי משפחותיהם כשני מיליארד דולר בשנה. יתרונות אלו גובו בגידול קצר טווח בהפקת

הנפט והיצוא שלו. לכן, שנות התשעים התאפיינו בפריחה של המשק הסורי. אך תקופת השגשוג

הייתה קצרה.

המדדים הכלכליים של סוריה ב-2102 אינם מעודדים, ולמעשה הם דומים לאלו של כל מדינת עולם

שלישי הנמצאת במשבר. התמ"ג הריאלי כמעט שאינו עולה – מדובר בכ-000,5 דולר לנפש בשנה.

הצמיחה הכלכלית של סוריה היא נמוכה. בשנת 1102 היא אף הייתה שלילית (מינוס %2). מאזן

התשלומים של המדינה בעייתי – סוריה מייבאת יותר מאשר מייצאת. כך לדוגמה, בשנת 9002

התבטא המאזן בגירעון של שלושה מיליארד דולר. המלחמה והשיתוק הכלכלי בשנים 1102-2102

רק ידרדרו מדינה זו לשפל חדש.

ההתבוננות בסוגי היצוא והיבוא מסבירה את חולשותיה הבסיסיות של סוריה. עיקר היצוא שלה

הוא נפט ותזקיקיו. ייצוא המזון ובעלי החיים תופס מקום שני בחשיבותו. סוריה מייצאת "חומרי

גלם", שאין להם ערך מוסף גבוה, ולעומת זאת מייבאת מוצרים עם ערך מוסף רב, ששירת את

כלכלות המדינות המייצאות: מדובר במכונות, ציוד הובלה, ציוד חשמלי, ברזל ומתכת, מוצרים

כימיים מתקדמים, פלסטיק ונייר, ואפילו מוצרי מזון. המשמעות היא שסוריה אינה מסוגלת עוד

להאכיל את אוכלוסייתה בכוחות עצמה (על כך בהמשך בפרק על החקלאות הסורית). נקודה נוספת

חשובה שמגלה את חולשתה של סוריה הם יעדי היצוא ומקורות היבוא. עיקר היבוא לסוריה מגיע

מהמדינות סין, מצרים, רוסיה וטורקיה, ואילו עיקר היצוא ממנה הוא למדינות אירופה (צרפת,

גרמניה, איטליה) ולערב הסעודית.

שיעור הילודה הגבוה של סוריה וחוסר היכולת של הממשל לאזן בין גידול האוכלוסייה להספקת

מוצרים בסיסיים, שירותים ותעסוקה מכבידים על המשק הסורי החלש ומדרדרים אותו עוד יותר.

כל סורי שמיני נמצא מתחת לקו העוני. שיעור האבטלה הרשמי עומד על כ-%21, כל זה בטרם החלו

מאורעות הדמים של שנת 1102. אך שיעור זה מתייחס בעיקר לאוכלוסייה העירונית, ולא כולל את

כל אלה שלא מצליחים להגיע ללשכות התעסוקה: תושבי הכפרים הרבים. לפי הערכה, התפלגות

העובדים בסקטורים השונים בשנת 8002 הייתה: %71 בחקלאות, %61 בתעשייה, ו-%76 בענף

השירותים (סופר וגרוס לן 8002). כפי שצוין בפרקים הקודמים, כחצי מאוכלוסיית סוריה איננה

עירונית, אך רק %71 מכוח העבודה עוסקים בחקלאות. המסקנה ברורה – אבטלה מאפיינת את כפרי