גאופוליטיקה ושינויי אקלים במזרח התיכון

הנושא של שינויי אקלים וההתכוננות להשלכותיהם הוא פופולארי ביותר כבר מספר עשורים.

מדינות עולם שונות משקיעות בפיתוח תוכניות היערכות לשינויי אקלים הנוגעים למדיניות הפנים

ולמדיניות החוץ שלהן כאחד. סוגיות הביטחון הלאומי תופסות בתוכניות אלו מקום מרכזי. בעקבות

שינויי אקלים והשלכותיהם נערכות המדינות למחסור במים, במזון ובמקורות אנרגיה, להצפות,

ליציאה מכלל שימוש של שטחים נרחבים המיועדים למגורים ולחקלאות, לגלי הגירה, לקונפליקטים,

להקשחות במדיניות הומניטארית, למשברים כלכליים-פיננסיים הקשורים להתמודדות עם תוצאות

הרסנית של שינוי אקלים בשוק הביטוח, להפלת משטרים וכו'. עם זאת, נמנעים מחברי התוכניות

מלהעלות שאלות קשות ולספק תשובות חד-משמעיות בנושא אפשרויות היפותטיות מרחיקות לכת

של עיצוב הסדר העולמי החדש, למרות ניסיון נצבר בן אלפי שנים של גאופוליטיקאים שונים, ניסיון

דטרמיניסטי, ספקולטיבי בחלקו הגדול ושנוי במחלוקת, אולם מעלה סוגיות שלא ניתן להתעלם

מהן בעולם המודרני.

בקשר לשינויי האקלים והשלכותיהם, ניתן לשאול את השאלה הספקולטיבית הבאה, הנוגעת

לסוגיית הנגישות והתועלת, שהעלו בזמנם סטראבו וגוטמן. מה יקרה במזרח התיכון ותפיסת

חשיבותו הכלכלית והגאופוליטית, אם תעלת סואץ תאבד את יתרונותיה בעקבות הצפת הדלתא של

מצרים כתוצאה מעליית מפלס פני הים, וכן פתיחת נתיב השייט הצפוני באוקיינוס הקרח בעקבות

ההתחממות הגלובלית?

המקורות לשאלה ספקולטיבית נוספת עולים מכתביו של אבן ח'לדון. מה יהיה חלקם של הנוודים

מה יובילו "פליטי אקלים", אשר כבר מגיעים וימשיכו לנהור

החדש? ל

Pax Climatica

המודרניים ב-

לכיוון העולם הנוח יותר מבחינה אקלימית, שהוא בדרך כלל העולם המפותח. ארצות המקור של

פליטים אלו הן ארצות האקלים הממוזג (לטענת אבן ח'לדון), כגון מדינות ערב, ו"ארצות העצלנים"

הקרובות לקו המשווה. ניתן לשאול אותה שאלה ביחס לנוודים הטבעיים המוכרים בהיסטוריה,

ששרדו ושמרו על אורח חייהם עד ימינו, אם כי בחלק מן המקרים השתלבו בחיים הפוליטיים של

הכוונה היא לאוכלוסייה הבדואית של צפון אפריקה, ירדן וישראל.

המדינות בהן הם מתגוררים.

מה תהיה התנהגותה אם אזור מחייתה יפגע? לאן יהגרו? לאיזה שינוי גאופוליטי יגרמו? האם יובילו

לשינוי פריסת המפה האתנית בארץ ובמדינות הסמוכות (ירדן, ישות פלסטינית)? האם יהפכו לגורם

עוין? מה יקרה בסמוך לגבולותיה הדרומיים של ישראל? בנוסף לשאלת הנוודים, יש להתייחס

Chatty, D. (ed.). 2006.

Nomadic societies in the Middle East and North Africa: entering the 21st

century

. Leiden: Brill; Cole, D. 2003. Where Have the Bedouin Gone?

Anthropological Quarterly

76(2), 235-267.