גאופוליטיקה ושינויי אקלים במזרח התיכון

הצליח לעשות סינתזה מספיק מדעית לזמנו של שילוב הנושאים החברתיים, הכלכליים, הפוליטיים

והגאוגרפיים בהתפתחות ההיסטורית של העמים. בין טיעוניו הרבים חשוב לציין את אלה

הגאופוליטיים הקשורים בנושא האקלימי. כך כתב, כי רק במדינות בעלות אקלים ממוזג (ים תיכוני)

יכולים בני אדם לעסוק במלאכה תרבותית. תושבי הדרום (הקרובים לקו המשווה) הם "עצלנים",

מפני שחסר להם הצורך לפתח את תרבותם: הם לא זקוקים לקורת גג עמידה, לבוש חם ומזונם

גדל ללא השקעה. לעומת זאת, אנשי ארצות הצפון משקיעים את רוב זמנם במאבק נגד הטבע הקר

והעוין ואין ביכולתם להתעסק במדע, בספרות או בתרבות.

בנוסף לאמירות גזעניות אלו, הגה אבן ח'לדון את התיאוריה של מחזורים היסטוריים. הוא טען כי

במדינות בעלות אקלים ממוזג, מהווים הנוודים את הכוח הפעיל ביותר בהיסטוריה. שבטי נוודים

תוארו כבעלי יתרונות פיזיים ונפשיים מובהקים, יחסית כמובן, לאוכלוסייה המיושבת (בדגש על זו

העירונית). בעזרת כוחות אלו הסביר אבן ח'לדון את העובדה כי קיימת מחזוריות, לפיה כובשים

הנוודים את האימפריות המתורבתות, כעבור מספר דורות הופכים הנוודים לשעבר לתושבי הערים,

מתנוונים עם הזמן, והפכים בתורם להיות הקורבן של נוודים חדשים, המגיעים מאזור המדבר או

מההרים.

איש רוח נוסף, שחקר באופן שיטתי את הקשר בין הגאוגרפיה והפוליטיקה של מדינות, היה

פוליטיקאי, פילוסוף, משפטן וכלכלן צרפתי מהמאה ה-61, ז'אן בודן. בחיבורו "המתודה של

ההיסטוריה" קישר באופן דטרמיניסטי את התפתחות החברה האנושית והמדינות לכוחם של

בחיבורו הדגיש בודן את עליונות עמי הצפון על

פקטורים סביבתיים, שהחשוב בהם הוא האקלים.

עמי הדרום, עמי ההרים על עמי המישורים. אך בנוסף ל"תיאוריות" מסוג זה היפנה בודן את תשומת

לבם של מדינאים לצורך להתאים את השיטות הניהוליות והמשפטיות לתנאי האקלים הנתון בכל

אזור ואזור.

מונטסקיה היה זה שהמשיך את העיסוק בהשפעת הפקטורים הגאוגרפיים על הפוליטיקה. בחיבורו

"רוח החוקים" (8471), צידד בבודן עם תובנותיו הדטרמיניסטיות. עם זאת, הרחיב מונטסקיה

לטענתו, באקלימים חמים

והגה את הרעיון, לפיו האקלים הינו הגורם העיקרי בעיצוב משטרים.

מתקיימים בדרך כלל משטרים רודניים. בעניין זה חשוב להסתייג ולחדד את הנקודה הבאה.

Gates, W. 1967. The Spread of Ibn Khaldun's

6 בנושא השפעת אבן ח'לדון על המחשבה המדעית ראה:

.Ideas on Climate and Culture.

Journal of the History of Ideas

, 28(3), 415–422

Blair, A. 1997.

The Theater of Nature: Jean Bodin and Renaissance

7 אודות בודן ותרומתו למדע ראה:

Science

. Princeton: Princeton University Press

Gearhart, S. 1980. Reading De l'Esprit des Lois: Montesquieu and the Principles of History. In

Rethinking History: Time, Myth, and Writing

, 59, 175-200, Yale French Studies.