במלכודת הרדיקליות באקדמיה

הנקודה השנייה – האם חופש אקדמי או משטרת מחשבות?

10 1 0

נוהג ומסורת עתיקת יומין היא באקדמיה כי חוקר מסוים טוען טענה מסוימת ואילו

עמיתו סותר אותו באותות ובמופתים. קנאת סופרים תרבה חוכמה. זוהי זירת הדיון

והחשיבה האקדמית. החופש האקדמי מיועד לאפשר דיון אינטלקטואלי פורה וחופשי זה.

. חברי קבוצת הביקורת חולקים על ממצאי המחקר ועל מסקנות

והנה, פורסם המחקר

המחקר. ביקורת זו היא לגיטימית. אדרבה, יתכבדו ויפרטו אותה; השיח האקדמי

והדיון הציבורי יתחדדו ויתבהרו נוכח תשובה עניינית, לגופם של דברים, מצד חברי

הביקורת.

11 1 1

– במילים אחרות: באופן אקדמי (במובן המקורי

עניני ומהותי

במקום להתמודד באופן

של המילה) – עם תוכן הדברים המובאים במחקר, בוחרים הם לפנות – במכתב תלונה

– אל המוסד האקדמי של אוניברסיטת חיפה ולדרוש ממנו כי "תופעות ממין זה לא

יישנו". בקיצור, מבקשים מהרקטור, מדיקן הפקולטה למדעי החברה ומראש החוג

ואת האינטרס

האג'נדה הפוליטית

לגאוגרפיה להשתיק את הקולות השוללים את

המשפטי של חברי קבוצת הביקורת.

12 1 2

באשר להבנת תפקיד האקדמיה ומהות החופש האקדמי.

ליקוי מאורות מוחלט

יש כאן

הדבר מדאיג במיוחד, מכיוון שמדובר בחוקרים שהם בתחילת דרכם, בראשית צעדיהם

באקדמיה הישראלית.

13 1 3

להזכיר נשכחות: המחקר מיועד לציבור הרחב. הדמוקרטיה מבוססת – כפי שהורה

אותנו הנשיא מ' שמגר – על "זרימה חופשית של מידע, אשר נסב על הנושאים

המרכזיים, המשפיעים על חיי הכלל ועל חיי הפרט" (בג"צ 18/1 שירן נגד רשות

השידור פ"ד לה (3) 563, 873).

מטרתם של חברי קבוצת הביקורת היא לחסום את זרימת הידע הכלול במחקר אל

הציבור בתואנות מתואנות שונות.

ניכר על אנשים אלו שנשתכחה להם הלכה מפורשת – מבית מדרשו של הנשיא

מ' לנדוי מלפני יובל שנים – "שלטון הנוטל לעצמו את הרשות לקבוע מה טוב

; ואין סתירה גדולה

וא קובע גם מה טוב לאזרח לחשוב

לאזרח לדעת, סופו שה

מזו לדמוקרטיה אמיתית, שאינה 'מודרכת' מלמעלה" (בג"צ 26/342 אולפני הסרטה

בישראל בע"מ נגד גרי פ"ד ט"ז(4) 7042, 6142 (2691)).

14 1 4

דומה, כי מן הראוי שהחוקרים, החתומים על הביקורת, יתרכזו בהפרכת המסד

העובדתי העומד בבסיס המחקר; כך, למשל, המחקר טוען כי חל גידול בהגירה