במלכודת הרדיקליות באקדמיה

פרק חמישי: השמאל הרדיקלי מטרפד את פתרון בעיית

הבדווים בנגב הצפוני

בשנת 0102 פזורים כ-000,002 בדווים בנגב הצפוני בצורה הבאה: קבוצה אחת משתרעת

מגבול מדבר יהודה בציר ירוחם-דימונה-ערד מזרחה ומשם בצמוד לקו הירוק באזור יער

יתיר עד רהט ומשם דרומה בקו דמיוני עד ביר הדאג' (באר-חיל ליד קיבוץ רביבים).

קבוצה שנייה פרוסה במרחבי עובדה-מצפה רמון; קבוצה שלישית זוחלת באטיות לכיוון

רצועת עזה בתוך ובין מרחבי הקיבוצים והמושבים; קבוצה רביעית זוחלת באיטיות אך

בהתמדה לכוון תל אביב ובמרחב ראשל"צ-רמלה-רחובות וסביבתם, יש ב-0102 תשתיות

של 06‑07 התנחלויות בדוויות חדשות. מדובר ב-000,06 בתים לא חוקיים המפוזרים

במרחב התופס 5‑01 אחוזים משטחה של מדינת ישראל ואם נתעלם מהנגב הדרומי

התופס כ-%05 משטח המדינה, מדובר ב-01‑02 אחוזים משטחה של מדינת ישראל

המיושבת.

אם ב-0102 נמצאים בנגב הצפוני כ-02 יישובים מוכרים פחות או יותר (חסרי צורה,

תשתית, מקורות תעסוקה...) ובהם כ-000,031-021 אלף תושבים, ביתר הנגב מתגוררים

עוד כ-06‑08 אלף בדוויים במה שמוגדר "כפרים לא מוכרים". כמה יישובים הם לא

מוכרים? לפי מספר מקבצים, חמולות או ריכוזים, לפנינו כ-001 פזורות, אך בריבוי טבעי

של 5.4‑5 אחוזים בשנה, מספר הפזורות מוכפל כל 21‑51 שנים והופך בעצם את כל

המרחב הנדון לרצף בדווי מבונה בסגנון המיוחד להם, קרי צריפים, פחונים, אוהלים, ריכוזי

בעלי חיים, ריכוזי אשפה, מתבנים, ערימות של מכוניות זרוקות המגובבים אלה על אלה.

זהו הפן הפיזי. הפן האנושי חמור אף יותר, שכן מדובר באוכלוסייה שיותר מ-%06 ממנה

הם ילדים ונוער, רובם מוזנחים מכל היבט, אלימים, זועפים ומחפשים נקמה...

לפנינו מספר קטן של חלופות על מנת לפתור טרגדיה כפולה זו. חלופה קיצונית אחת –

להנציח את המציאות הגאוגרפית בנגב הצפוני כמות שהיא. לא לפנות שום פזורה, אבל

בו בזמן לתת לאוכלוסייה הבדווית את כל מה שמגיע לה כחברה מודרנית, כלומר לכל

בית בפזורה (מדובר ביותר מ-000,06 בתים לא חוקיים), יועברו מים לשתייה, ייסללו

כבישים ומדרכות, יונחו קווי חשמל, יינתנו שירותי חינוך ובריאות ויוקמו מערכות קניות

ותעסוקה.

השאלה אם יש מדינה בעולם שתוכל לתת תשתית כזאת ל-000,06 בתים הפזורים על

מרחב התופס כ-%5‑%01 משטחה של ישראל, נכון ל-1102, מה גם שעד 0202 אוכלוסייה

זו כבר תכפיל עצמה ואת פיזורה ויהיה צורך בהכפלת התשתיות.