במלכודת הרדיקליות באקדמיה

שמביאה הכותבת מגלה כי אין הכפרים הנטושים בשולי התודעה בישראל אלא דווקא

במרכזה! די לרפרף ולמצוא את העוסקים, כותבים, חוקרים על כך בישראל, כאהרון

שי, אניטה שפירא, תום שגב, בני מוריס, הלל כהן, ארנון גולן, שרה אוסצקי-לזר,

כבהא מוסטפה ורונית ברזילי, ורבים שאין היא מזכירה. מכאן המסקנה שהכותרת

מוטעית.

, הוצאת שוקן 5002

דילמות ביחסי יהודים ערבים בישראל

ג. יצחק רייטר (עורך),

בתמיכת מכון טרומן. בספר 32 כותבים ורק שישה מוצהרים מהימין.

, כרך א', 7002,

דמוקרטיה וביטחון לאומי בישראל מקראה

ד. בנימין נויברגר (עורך),

האוניברסיטה הפתוחה. זהו ספר הנלמד באוניברסיטה הפתוחה ובכל המוסדות

להשכלה תיכונית וגבוהה. כמה כותבים מתוך כ-03 כותבים, מזוהים עם המרכז או

הימין הישראלי? אולי אחד או שניים. האין בכל ישראל עוד מומחי ידע בביטחון

לאומי מהמרכז וימינה ממנו?

, 8991, האוניברסיטה

המיעוט הערבי: ניכור והשתלבות

ה. בנימין נויברגר (עורך),

הפתוחה. פרסום זועק בחד-הצדדיות שלו וברשימת המקורות החד-צדדית שלו.

ו. פרסומים של ראסם חמאיסי. אין שם חומרים של אנשי מרכז וימינה, כל פרסומיו

מתבססים על מקורות ערביים ישראליים, או על אנשי השמאל (בטכניון או במשרדי

תכנון). בעיקר כך הוא בנוגע לפרסומיו הרבים במכון פלורסהימר למחקרי מדיניות

מוקדי עיור

;1994 ,

סוגיות בתכנון

;2003 ,

מרחב נצרת

(בעריכת עמירם גונן), לדוגמה

(אוניברסיטת חיפה).

אופקים בגאוגרפיה

3991. כך בכל פרסומיו האקדמיים כמו

דוגמה אחת מרבים, ב-7002 הוא כתב על ערביי ישראל, אך כל המקורות כולם חד

צדדיים (יפתחאל, חמאיסי, ג'ברין, אלפסי, במקום).

מס' 47-37, 9002, נמצא

אופקים בגאוגרפיה

ז. יוסף ג'ברין הלך צעד נוסף קדימה, ב

מאמרו בשם "משמעות המקום בקרב יהודים וערבים: המושבה הגרמנית בחיפה

כמרחב אמון". אין ברשימת המקורות ולו מקור אחד בעברית מלבד זה של הלמ"ס.

האם איש לא כתב בעברית על חיפה? מי הלקטורים של מאמר זה?

מכון ון ליר והוצאת

עיר ישראלית או עיר בישראל?

ח. טובי פנסטר וחיים יעקובי,

הקיבוץ המאוחד, 6002, ספר זה הוא דוגמה נפלאה לפרסום שההטיה בו זועקת

לשמים. כל הכותבים הם מן השמאל הרדיקלי (רובם תלמידי אורן יפתחאל ובהם

חיים יעקובי, ארז צפדיה, נורית אלפסי, או תלמידי יוברט לו-יון מהטכניון למשל רחל

קאלוש וטלי חתוקה). על פיהם, הכול זועק בתר-קולוניאליזם...