במלכודת הרדיקליות באקדמיה

פרק שני: מכתב לרקטור ותגובות

18.4.10

לכבוד פרופ' יוסי בן-ארצי

רקטור האוניברסיטה

כאן

השמאל הרדיקלי – סכנה לאקדמיה הישראלית

מהו השמאל הרדיקלי בעיני? הגדרתי קבוצה זו בהקדמה למסמך זה, ואני יוצא מתוך

ההנחה שאתה מכיר את דעותי בנושא.

להלן אדגים את מעשיהם המסכנים את האקדמיה הישראלית, בארבעה תחומים בלבד:

1 1 .

כנסים חד-צדדיים, שהדוברים והמתדיינים בהם הם רק מקרב אנשי שמאל

2 2 .

ספרים ומאמרים שהשיח בהם הוא רק של שמאל עם שמאל

3 3 .

הטיות זדוניות במאמרים ובניירות עמדה כתובים בידי אנשי אקדמיה "כאילו" על

בסיס מחקר אקדמי

4 4 .

מתן אישורים להצעות מחקר ואישור עבודות (מ"א ודוקטורטים). יצירת מערכת

אקדמית נפרדת מיתר האוניברסיטאות (בעיקר במדעי החברה, משפט וקצת במדעי

הרוח) בתקציבים ממקורות אירופיים ואחרים (קרן אדנהואר, קרן פורד וכו') המממנים

מוסדות מחקר משלהם ומוסדות למחקרי "שלום" למיניהם ומאות עמותות.

כנסים

אפשר להציץ באופן רנדומלי לגמרי בעשרות כנסים שארגנו אקדמאים מהשמאל הרדיקלי

בשנים האחרונות ולהציג קו משותף אחיד וברור – הם מדברים בעיקר זה עם זה. דוגמאות:

•

אוניברסיטת חיפה, מרכז לרב-תרבותיות, החוג למדע המדינה, הזמנה לכנס ביום

1002.3.22 – משתתפים 42 מרצים, מהם 51 המזוהים עם השמאל הרדיקלי ושמאלה

ממנו (ובהם אילן סבן, אורן יפתחאל, אסעד גאנם, חסן גבארין, יואב פלד, עבד אל

מאלכ).

•

כנס דומה ב-20.21.91 – 62 מרצים, 42 מהם אנשי שמאל מוצהרים.